עריכת הדף "ערך/ברכת המצוות" (פסקה)

==ברכה לשליח==
כתב הגאון רבי צבי פסח פראנק, דבכל מקום שהדין הוא שהשליח מברך על מצוה שעושה בשביל אחר, זה משום שהוא זה שחייב בברכה. ולא משום שהשליחות היא גם על מעשה המצוה וגם על הברכה. (כ"כ בחוברת 'תורת ארץ ישראל' קיץ תרצ"ב, וב'מקראי קודש' הנדמ"ח פסח ח"א סי' נ"ד).

ובלוח ארץ ישראל כתב הגרי"מ טוקצינסקי שאולי בבדיקת חמץ כששולח שליח, השליח מברך רק מדין שליחות - שהיא חלה גם על הבדיקה וגם על הברכה. וכך משמע בלשון המשנה ברורה (סי' תל"ב סק"י) שכתב 'ואם בעה"ב אינו בודק כלל ומצוה לאחר לבדוק, אותו אחר מברך, דהוי כשלוחו גם לענין הברכה'. אולם הגרצ"פ פליג, ואומר דצ"ל שגם כוונת המ"ב כן, ורק ר"ל שהשליח מברך אך לא דיבר על הגדר המדוייק של המחוייב בברכה, (ומביאים שמקור המשנ"ב בשעה"צ זה 'חק יוסף', ושם לא נמצא לשון זו שהוא שלוחו על הברכה). ובמג"א (שם סק"ו) כתב שאם בעה"ב לא בודק אלא רק מצוה אחר לבדוק, השליח מברך. ומקשה המג"א איך הוא מברך, הרי אין המצוה מוטלת עליו, "וצריך לומר דמכל מקום מצוה קעביד, דומיא דמילה שהמצוה על אבי הבן, ומ"מ אם אחר מל אחר מברך". ומדייק הגרצ"פ שאין ברכת השליח מדין שליחות, דאם היה ס"ל למג"א כך לא היה קשה מאום.

(ונחלקו אם הברכה היא על המצווה או על העושה. וראה 'ברכת התורה').