עריכת הדף "מזרחי/בראשית/מג" (פסקה)

== כ ==

'''ובלשון ארמי בייא בייא ''' כדאמרינן ביבמות בפרק נושאין על האנוסה ובסנהדרין פרק ארבע מיתות אמר רב יהודה ואיתימא ר' יונתן בייא בייא ופרש"י בלשון ארמי הוי לשון גינוח וצעקה כמו אהה בלשון הקדש ואף על פי שאינו מלשון בעיא ותחנונים מ"מ קרובים הם שהצעקה והגינוח אינה אלא כדי שירחמו עליו והראיה על זה שאחר שפירש רש"י שם גבי היינו דאחרביה לביתא וקלייה להיכלא בייא בייא לשון גנוח וצעקה חזר ואמר שהיו מבקשין רחמים שימסר בידם יצר הרע דעבודת כוכבים אלמא כל גניחתם וצעקתם לא היתה רק בקשת רחמים אלא שבקשת הרחמים פעם עושין אותה עם הבעיא והתחנונים ופעם עם הגינוח והצעקה שכשהאדם גונח ומתרעם על מה שעבר מרחמין עליו מלעשות לו כיוצא בו. והרמב"ן ז"ל טען ואמר שזה דבר זר מאד לסמכו אל מלת לשון טורסי ואינו דומה אליה כי בייא כולה מלה אחת היא לא תשתנה ולא יאמר בי ועוד שהמלה ההיא אינה לשון בעיא ותחנונים כמו שאמר הרב אלא לשון צעקה ותרעומת על שקר ועוות דבר ואנקלוס שתרגם בי בבעו לא שהוציא מלת בי מן בעו אבל רדף הענין שהוא בא בכל מקום בענין הבקשה עכ"ד. ''' ונראה ''' לי שאין מכל אלה טענה כלל כי מה שטען שהוא זר מאד לסמכו אל מלת לשון טורסי הרי בכמה מקומות סמכו את לשוננו הקדוש בלשונות נכריות ואמרו גבי באש ישרפו אותו ואתהן ואת אחת מהן ולשון יוני ה"ן אחת ואמרו ארבע בתים של תפילי' קרויין טטפת טט בכתפי שתי' פת באפריקי שתי' וכאלה רבות ובלשון ארמי הרבה מאד ישגא אחו בלי מים אתא בקר מי מלל ומאן לימא לן שלשוננו לקחו מהם ולא ההפך ועוד הרי בב"ר אמרו גבי בי אדוני דויגש בייא את מעביר עלינו. ומה שטען כי בייא כולה מלה אחת לא תשתנה ולא יאמר ממנה בי אינה טענה כי הלשונות אינן לקוחות זו מזו על הרוב אלא בתוספת ומגרעת שהרי אמרו גבי ואתהן ואת אחת מהן ה"ן בלשון יון אחת ואינו כן כי האחד בלשון יוני אונ"ה שהוא בלשוננו הנה כי הה"א בלשוננו אל"ף בלשון יון והנה הלשון שלנו קצר וכתוב הן במקום הנה ועוד הרי בב"ר עשו זה בהדיא כדלעיל. ומה שטען עוד שמלת בייא אינה אלא לשון צעקה ותרעומת לא בעיא ותחנוני' תשובתו מבוארת ממה שפירשנו שהגניחה והבעיא שניהם מורים על בקשת הרחמים ואחר שהמכוון הוא הבעיא תפש העיקר וקראו בשם התכלית לשון בעיא ותחנונים אע"פ שפירוש המלה הוא מענין גנוח וצעקה כמו שפירש הוא עצמו שהמתרגם שתרגם אותו בבעו אינו מפי' המלה אלא מפתרון הענין כמנהגו ברוב המקומות ואל תשיבני ממה שכתב הרב שלשון בעיא ותחנונים הוא בלשון ארמי בייא ומשמע שלשון זה כלשון זה לא שהמכוון בשניהם אחד כי לפעמים יאמר על מכוין הענין שהוא הוא: 

'''ירידה היא לנו. ''' ב"ר לא מלשון ירידה הוא דמפיק לה דהא א"י גבוה היא מכל הארצות וההולכים בה משאר הארצות יקראו עולים כדכתב רש"י בפסוק מהרו ועלו אל אבי ויחוייב מזה בהכרח שההולכים מארץ ישראל לשאר הארצות יקראו יורדים ולמעלה מזה כתוב ויקומו וירדו מצרים ולא דרשו כלום אלא מדכפל בלישניה וכתב ירוד וירדנו הוא דמפיק לה כדדרשו גבי הענק תעניק נתון תתן פתוח תפתח אם גנוב יגנב הקם תקם עזוב תעזוב בפרק אלו מציאות ובכמה מקומות בגמרא ואף על פי שיש לומר דברה תורה כלשון בני אדם ה"מ היכא דליכא למדרש בהו אבל היכא דאיכא למדרש דרשינן: