עריכת הדף "מזרחי/במדבר/יא" (פסקה)

== כב ==

'''ר"ע אומר שש מאות אלף רגלי ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים הצאן ובקר ישחט וגו'. הכל כמשמעו מי מספיק להם כענין שנ' ומצא כדי גאולתו. ''' בספרי ור"ש חולק שם ואומר ח"ו לא עלתה על דעתו של אותו צדיק כך שמי שכתוב בו בכל ביתי נאמן הוא איך יאמר שאין המקום מספיק להם ודבריו נכונים מאד ולא ידעתי מה תהי' תשובתו של ר"ע על זה ומ"ש רש"י ז"ל ואיזו קשה זו או שמעו נא המורי' דמשמע כבר דבר משה רבי' כיוצא בזה ובזה תבטל טענתו של ר"ש איזה דומה לזה שאם כוונת רש"י ז"ל בזה בעבור שקרא את עם יי' מורים אין אותו החטא דומה לזה כי אותו החטא הוא כנגד ישראל וזה החטא הוא לש"י בעצמו ואם כיון בזה בעבור הכתוב אחר זה המן הסלע הזה נוציא לכם מים דמשמע שאין הש"י יכול על זה שזה דומה למאמרו פה הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם כבר פי' שם רש"י ז"ל עצמו המן הסלע הזה שלא נצטוינו עליו נוציא לכם והנה אין זה חטא ואף אם נחשב לו חטא על שלא בטח בש"י להוציא מים אף מן הסלע שלא נצטוה עליו מ"מ אין זה החטא דומה לאותו החטא שזה החטה הוא בהעדר היכולת מהש"י ואותו החטא הוא על העדר בטחונו בו וכך נראה גם מדברי רש"י ז"ל שזה החטא גדול משל מי מריבה מדקאמר ואי זו קשה זו או שמעו נא המורי' כלומר ואם על אותו החטא נענש כ"ש בזה אך מה שטען הרמב"ן ז"ל ואמר ואין מדרשו של ר"ש ושל ר"י הנשיא נאותים ללשון הכתוב בעבור שאמר עתה תראה היקרך דברי אם לא אינה טענה מפני שאין מזה רק קצור ל' שאילו היה כתוב בפי' אחר היד יי' תקצר ויאמר משה אנכי אלך לפייסם ואחריו ויאמר י"י אליו לא ישמעו לך ועתה תראה היקרך דברי אם לא כמו שדרשו הם היה אז נאות ללשון הכתו' ודומה לו ואם ככה את עושה לי וגו' לפי שהראהו המקום למשה הפורעניות העתידות לבא עליה' שפירושו כאילו אמר אחר לא אוכל אנכי לבדי לשאת וגו' ויאמר יי' אליו עתה תראה הרעות אשר אביא עליהם הבשר עודנו בין שיניה' וגו' ואחריו ויאמר משה אם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג וגו' ואל אראה בפורענות העתידה לבא עליהם ולמה טען ע"ז הקיצור ולא טען על אותו האחר והנה מדרשי רז"ל כן הם בכמה מקומו' ואין לטעון עליה':