עריכת הדף "העמק שאלה/פח" (פסקה)

== יב ==

{{העמקש|יב}} '''ואייזום ליה נעליה בשבת.''' ולפנינו אית' משכשכי ליה מסאני בשבת וכ"ה בכת"י. והכי אי' להלן סוף סימן ק"ז והיינו מנעל כמבואר ביומא ד' ע"ח א' איבעי לך למיסם מסאני כו' איבעי לך למרמי סנדלא וכפרש"י קידושין ד' מ"ט א' מסאנא דרב מכרעאי ל"ב. מנעל כו'. ולכאורה קשה לפרש"י יבמות ד' ק"ב ד"ה מרופט. דמנעל רכיך כו' וסנדל קשה כו'. והא הכא אוקי הש"ס הא דרב בקשין. ולק"מ דפי' רכין כאן הוא שיהא ראוי לכסכוסי ופרש"י משפשף צדו זה על צדו זה. כדרך המכבסין בגדים כו' מה שא"כ קשין לא שייך כסכוס אלא כבוס. וע"ע להלן אות כ"א. ופליגי בזה ת"ק ואחרים. וא"כ ודאי במנעלים יש קשין שאינם בני כסכוס. אבל ביבמות ההבדל דמנעל מכוון ומתדבק לרגל בטוב משא"כ בסנדל שרחב הרבה מחמת שהוא קשה כפרש"י יומא שם ד"ה סנדל מאי. שאינו יכול להדקו ולקשרו יפה ברגלו כמו מנעל. עוד יש ליישב דבמנעל עצמו יש מקום קשה כמו בעקב ושולים. וע' סי' ק"ז אות י"ג. והיינו דתנן בכלים פ' כ"ו מ"ד מנעל שנפחת אם אינו מקבל את רוב הרגל טהורה. הרי דשייך פחיתה וקבול במנעל וכ"כ הרמב"ם ה' חליצה מנעל הנפרם כו' או נפחת כו'. והרי ביבמות שם תניא במנעל הנפרם וסנדל הנפחת. ופרש"י ושייך פרימה במנעל ופחיתה וקבול בסנדל משמע דבמנעלים לא שייך פחיתה וקבול. אלא כמש"כ דלמעלה דרכיך לא שייך פחיתה וקיבול. ובעקב דקשה הוי כמו סנדל: 

'''אלא אמר רבא ברכין כ"ע לא פליגי דבני כבוס נינהו כי פליגי בקשין כו'''' כ"ה בכת"י: 

'''אבלוסמוס כו'.''' כן נוס' הערוך בערך אבלוסמי. וע' שם במוסף ובס' כתר כהונה בערכו. ולפנינו בגמ' אי' אכסלגיא וע' פרש"י: 

'''איידי דצרעת מגופיה מתילדא כו'''' כ"ה בכת"י: 

'''לאו כבוס הוא ואמר ר"ח כו'''' כ"ה בכת"י ובגמרא איתא והא דאמר רחב"א כו'. וגם איתא שכשוכי אין כבוס לא. ויבואר בזה באות כ"א הנ"מ בין הנוס':