עריכת הדף "העמק שאלה/מח" (פסקה)

== יב ==

{{העמקש|יב}} '''אלמא הלכה כר"ע אפי' מחבריו.''' כלפי דאי' שם ד' מ"ו ב' הלכה כר"ע מחבירו כר' יוסי מחביריו כרבי מחבירו. ובפסחי' ד' כ"ז אי' הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו. משמע דגם בר"ע הכי הוא. וכ"כ רש"י כתובות ד' פ"ד ב' ד"ה בדבר משנה דקיי"ל הלכה כר"ע היכא דיחידאה פליג עלי'. וא"כ צ"ל הא דס"ד הכא לפסוק כר"ע. היינו משום דמסתבר להני אמוראי כותי' בהא. וכמו שמצינו כ"פ שפסקו כיחידאה. וא"ל רבה דמכ"מ אין לפסוק בעירובין כר"ע אע"ג דמסתבר הכי משום דהלכה כדברי המיקל כ"ז לפרש"י ז"ל אבל רבינו דייק מכאן דהלכה כר"ע אפי' מחבריו [והכי יש לדקדק בסוגי' נדרים ד' ז' ב' דאמר ר"ח לית דחש להא דר"ע משמע בזה הפרט אין הלכה כר"ע דאי לא ת"ה מיבעי לומר אין הלכה כר"ע מחביריו. וע' רא"ש ור"ן שכתבו לפי דרכם להיפך. וידוע דהרמב"ם ה' נדרים פ"א פסק כר"ע וכמבואר בפ ' המשניות שם. וכן כ' בשו"ת שמן רוקח סי' ד' דעת הרמב"ם ז"ל וע' ט"ז א"ח סי' תצ"ח] וכן אסתפק בסי' קס"ט ברבי וחכמים אי הלכה כרבי או כחכמים. וע' מש"כ בפ' שלח סי' קכ"ז אות א' בס"ד. ולא תקשה מהא דתנן בנגעים פ"ד מ"ג א"ל לר"ע כשם שבטלו דברי עקביא אף דבריך אינם מקוימין. וכן לא קשה מדתני' בתוספתא דאהלות בעובדא דגולגולת משני מתים שנחלקו ר"ע ורבנן והובא בנזיר ד' נ"ב. ותני' שם שעמדו למנין אלמא שהלכו אחר הרוב. ולק"מ שעדיין לא נפסק הלכה כר"ע. והיינו שאמרו שאין למדין הלכה מפי משנה כדאי' בנדה ד' ז'. מיהו ק' לדעת רבינו מהא דא"ר יוחנן בפלוגתא דר"ע וחכמים בשמועה רחוקה. דאע"ג דבכ"מ יחיד מיקל ורבים מחמירין הלכה כהמחמירין כו'. הרי דהלכה כרבים לגבי ר"ע. וצ"ל דרק במקום חומרא הלכה כר"ע. וה"ה כמו רבים ורבים שהולכין בתר המחמיר. ומיושב קו' התו' מ"ק ד' כ' דאמאי נקיט יחיד מיקל כו' וניחא ג"כ הא דדייקי בעירובין ד' מ"ו הלכה כר"ע מחבירו וכר' יוסי מחבריו דבר"ע תלי' בחומרא. ובדר"י לעולם קי"ל כותי' וכיב"ז דעת רבינו וסייעתו בהא דקיי"ל הלכה כרשב"ג דדוקא היכא דמסתבר כותי' כמש"כ בסי' ע"ט אות ז':