עריכת הדף "דבר אברהם/ב/ז" (פסקה)

==יב==

יב) '''אמנם''' בתוס' שאנץ הי' אפשר לכאורה לומר דלעולם ענין מקום טמא לאו פסול בעלמא הוא אלא ענין טומאה שנטמא האפר עי"ז, וכוונתו בתירוצו היא דאף דבכל הטומאות ס"ל לר"א דחי חטאת שנטמאו מטהרין מ"מ בטומאה שע"י מקום טמא מידה שאינן מטהרין, וטעמא הוא משום דהאי טומאה כתיבא בפרה בקרא להדיא וחוקה כתיב בה לעכב ולכן בע"כ מיפסלא בהכי משא"כ בשחר טומאות. וה"נ כתבו התוס' חגיגה {{ממ|[[תוספות/חגיגה/כג/א#מת|דף כ"ג ע"א]] ד"ה מת}} שהק' נמי קושיא זו ותירצו דהיינו דוקא בשאר טומאות אבל בטומאת מת נפסלו, והוא צריך ביאור דמאי נ"מ בין טומאת מת לשאר טומאות וכבר עמד ע"ז הטו"א שם, ונראה דאי כוונתם לחלק בין טומאת מת שע"י נגיעה לשאר טומאות אלא דר"ל טומאת מת כי הא דאיירינן בה במעשה שהי' דהיינו באהל המת דמקומו טמא וה"נ בשאר טומאות אם מונחין תחתיו באופן דמקומו טמא, והיינו משום דבמקומו טמא כתיב בקרא בהדיא וכמ"ש. או די"ל דלעולם אפי' אי הוי פסול מ"מ ענין הפסול הוא משום הטומאה שבו אבל אי לא הי' באפר ענין קבלת טומאה לא הי' שייך למיפסלי'. אבל אין לומר כן. דהנה כבר עמדנו למעלה {{ממ|[[#ז|אות ז']]}} מנלן דאין צמיד פתיל מציל באהל המת דילמא מיירי קרא רק כשהאפר מוטל באהל המת באופן שמקבל טומאה אבל כשצמיד פתיל מצילו שאינו מקבל טומאה בכ"מ אימא גם הכא לא איכפת לן, וכתבנו דאי לאו בצמיד פתיל לא איצטריך הכא קרא דבעלמא נמי מקבל טומאה ומיפסל ובע"כ דמיירי בצמיד פתיל דבעלמא לא מיטמא והכא חידוש הוא באפר חטאת. וכ"ז הוא רק לדידן דאפר חטאת שנטמא אינו מטהר, אבל לר"א דס"ל דגם מי חטאת שנטמאו מטהרין ליכא למימר הכי דשפיר איצטריך קרא לגלויי גם באופן דמקבל טומאה שיפסול דאי לא הוה גלי קרא הו"א שדינו כשאר הטומאות דאע"ג שנטמאו מטהרין, וא"כ אכתי מנלן דאינו ניצול בצמיד פתיל. דבשלמא להר"ש והראב"ד דס"ל דלר' אלעזר גם בכה"ג מטהרין ניחא דהשתא לדידי' לא בא הכתוב לפוסלו אלא לומר שנטמא ונ"מ לטמא אחרים כמ"ש הר"ש, אבל להתוס' שאנץ דר"א מודה הכא דאין מטהרין הרי אצטריך קרא להכי. אע"כ דס"ל להתוס' שאנץ דענין מקום טמא לאו משום טומאה הוא אלא פסול גרידא הוא דהוי ומשו"ה אין נ"מ כלל במה שהוא בצמיד פתיל דרק לענין טומאה אשכחן דצמיד פתיל מציל משא"כ לעניו פסול דמקום טמא. ואף שכתבנו למעלה דגם לענין מקום טמא גופי' יש לחלק בין נתון בכלי פתות לנתון בצמיד פתיל משום דכיון דהכלי מפסיקו נמצא דמקום האפר טהור, צ"ל דהתוס' שאנץ לא ס"ל לחלק בהכי ובכל אופן מקרי מקומו טמא כיון שהוא נמצא באהל טמא ומכש"כ כשנתון ע"ג הטומאה שנעשה בסיס כמש"ל: