עריכת הדף "אלשיך/איוב/א" (פסקה)

== יד ==

'''הבקר כו'.''' הנה רז"ל לתת טעם אל אומר מה היו עושים הבקר והאתונות בהלקחם מה שלא אמר כן בצאן ובגמלים אמרו שהטעימו הקב"ה מעין העתיד שיגש חורש בקוצר שממה שהיתה תבואה גדלה בכסות הזרע עפר ע"י החרישה היו האתונות רועות ובזה אפשר שאומרו על ידיהן אינו מיותר שהוא על ידיהן של הבקר שהיו חורשות היו האתונות רועות כי במקום אחר לא היה גדל רק במקומם שדרסו וחרשו בו ראשון ראשון. וראוי לשום לב מה ענין זה אמור אצל עונש ולא למעלה בספרו הצלחתו ועושרו אך יכוין לבל יעלה על לב כי גלגל מזלו סבב רעתו על כן הורה כי עודנו ברום הצלחתו שהיה לו מעין טוב העתיד ואין זה רק מאתו יתברך כי אין גלגל עושה ב' הפכים ולא משפיל מרום רקיעא לתהומא דארכא בלי הדרגה וכן הורה השני היות אש מן השמים כי הלא תחלה החל בצאן ואחר כך בנערים ולא יכלו מלט נפשם מיד להבה כורם ידבק בהם בעודה בצאן וגם ברדתו מן השמים וגם שלא נשאר עד אחד וכן הרביעית באמרו והנה רוח באה מעבר א' בלבד ויגע בד' פנות הבית ועל כן לא ערב אל לבו להגביר חיילותיו עד הג' שהיה כל כך כמעט בטבע כמ"ש ז"ל כשדים שמו שלשה ראשים כששמע איוב כן הגביר חיילותיו אמר הן ארץ כשדים זה העם לא היה הה"ד כי אערוץ המון רבה ועתה בוז משפחות יחיתני כיון שאמרו לו אש אלהים כו' אז ואדום לא אצא פתח. והנה במאמרם זה קשה מאד כי הלא אש אלהים נאמר קודם לכשדים שמו כו'. ואפשר בשום לב אל לשון המאמר כי תחלה אמר כיון ששמע ואחר כך אמר כיון שאמרו לו והוא כי מהכרח פסוק כי אערוץ כו' יצא לו מה שהגביר חיילותיו ומה שדמם בשמועה שאחריה ולתרץ סדר הכתוב רמז במאמרו תשובת הדבר והוא כי ירידת אש אלהים כו' נעשה כרגע מה שאין כן שום שלשה ראשים והתפשט על הגמלים ואיך עוד מלאך האש מדבר ומלאך בשורת הגמלים בא אם לא נאמר שענין שום שלשה ראשים טרם יקחום היה גורם ענין האש אמנם אל הלקח הגמלים קדמה האש ותחלה בא מלאך בשורת האש ממלאך בשורת הלקח הגמלים אמנם קודם לשני המלאכים שמע שמועה כי כשדים שמו שלשה ראשים לקחת הגמלים וז"א כיון ששמע ולא אמר שאמרו לו כי לא היה מפי המגיד לו הוא המלאך רק שמועה שמע לבד וזה יורה אומרו לשון המאמר במקומו אמר אומה בזויה ליתיה אימתיה עלי יורה שבשעה שהיו באים לו היה לו אימה גורם קחתם הגמלים שאם לא כן היל"ל שדא אימתיה עלי ואחרי כן בא מלאך בשורת האש ואחריו הלקח הגמלים וז"א כיון שאמרו לו אש אלהים שידבר על האמירה עצמית של מבשר ולא על שמועה ואין לומר אולי הצאן היו רחוקים מהגמלים ושעל כן נשתהה מבשר האש ועוד זה מדבר וזה בא עם שבהתפשט על הגמלים עם שום שלשה ראשים היה צריך זמן כי הלא המלאך לא היה מתקיים דק עד אמרו בשורתו והיה נופל מת ומן הסתם נער שאש אלהים בערה בו לא יחיה יותר משאר מבשרים לומר שחיה מאז בער בו האש עד שהות שום כשדים אחרי כן ג' ראשים והתפשט על הגמלים יקחום ובא מבשר הגמלים בעוד זה מדבר: