עריכת הדף "אבני נזר/אבן העזר/קיט" (פסקה)

==קטז==

קטז) איברא דיש להעיר עוד במה שלמדנו מדברי הרשב"א בנתן הוא ואמרה היא דמה שיודעין מכח אומדנא לא חשוב עידי קידושין, ולכאורה קשה מהא דגיטין (ס"ד.) בעל אומר לפקדון ושליש אומר לגירושין ר"ח אומר שליש נאמן דהא הימני' ומסתמא דעת הבעל שיהי' לגירושין אם יאמר לגירושין, והא מ"מ אינו אלא אומדנא שדעתו כך, ומ"מ ליכא עידי מסירה כיון שאינם יודעים רק מכח אומדנא [והתם הא מיירי בשהשליש שליח לקבלה כמו שפירש"י שם, דכן מוכח מקושיות הש"ס התם על המשנה דצריכה שתי כיתי עדים ולהימני' לשליש עיי"ש היטב בסוגיא] וצ"ל לדעת הרשב"א דלטעמי' אזיל בפרק ד' אחין דגירושין לא חשוב חב לאחריני עי"ש, ולא בעי עידי מסירה משום שהוא דבר שבערוה, רק כמו שאר שטרות, ומשום דכל היכי דליכא עידי מסירה לא הוי שטר וע"כ כיון ששמו חכמים דעתו שיהי' לגירושין שפיר הוי שטר כיון שידוע בבירור שמסר לגירושין, ועפ"י עידי חתימה לא חשוב בירור גמור דאפשר נפל ממנו ומצאתו, וע"כ מסתפקים התוס' בשמעתא דערכאות אם סגי בשאר שטרות עידי חתימה לר"א, ובהרא"ש פרק המגרש משמע דוודאי לא מהני, אבל כשיש עדים שמסר לו אף שראו שמסר לו לפקדון, מ"מ כיון ששמו חכמים דעתו שרוצה שיהי' לגירושין אם יאמר לגירושין, וכל ששמו חכמים דעתו הוי בירור גמור וכמ"ש בספר או"ז הגדול סי' תשע"ה וע"כ הוי שטר, וכל זה בעידי מסירה להחשב גט דלא כתיב עדים בקרא רק דבעינן גט שיהי' מבורר שמסר לר"א, וכשיש בירור מה נ"מ אם לא ראו העדים, אבל בקידושין דילפינן מממון דכתיב עפ"י שנים עדים בעינן שעדים יראו הקידושין, וכל שיודעין רק מכח האומדנא לא חשוב שראו הקידושין, דאומדנא לא שייך לעדים, ואף שהרשב"א כתב רק משום שאפשר דלשם מתנה נתן אבל אם הי' בירור גמור הי' נחשב עדים, שאני' הכא שבאמת אפשר שלא נתכוון לכך רק משום ששמין החכמים דעתו חשוב בירור ולא שייך זה לעדים ולא חשוב שראו עדים הקידושין, כן צ"ל לדעת הרשב"א: