עריכת הדף "תורה תמימה/קהלת/ה" (פסקה)

== יב ==

'''יש רעה חולה. ''' וכי יש רעה חולה ורעה טובה, אלא איזו היא רעה חולה, כגון עני חלוש ערום ורעב{{תוספת|סב|דבכזה הרעה היא כפולה, מעניות ומחולשה ומרעבון ועירום. }}. (מ"ר) 

'''עשר שמור וגו׳. ''' שאל רבן גמליאל ב"ר חנינא לרבי מונא, מהו זה דכתיב יש עושר שמור לבעליו לרעתו, אמר ליה, כל עקרה של עושר הוא עונשי', כשבא עליו עונש המלכות הוא נותן כל מה שיש לו{{תוספת|סג|אפשר לומר דהלשון מסורס קצת, והכונה היא דלפעמים יקרה שבשביל העושר יעללו עליו עלילות כדי להחרים את רכושו, כאשר כן ידוע בקורות ימי עולם בגזירות שונות. }}. (שם) 

'''עשר שמור וגו'. ''' רבי יהושע אומר, עושר שמור לבעליו לרעתו – זה קרח{{תוספת|סד|כמבואר בפ' חלק ג' מטמוניות הטמין יוסף ואחד מהם נתגלה לקרח, ובשביל עשרו נתגאה והתחיל לחרחר ריב ולחלוק על משה, ונאבד הוא ועשרו בענין רע, כמש"כ וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה. }}, ורבי שמואל אומר, זה נבות היזרעאלי{{תוספת|סה|שבסבת כרמו נהרג ע"י אחאב וגם לוקח כרמו, כמבואר במלכים. }}, רבי יהודה אומר, זה המן{{תוספת|סו|שלסבת עשרו גדלו המלך, ועם כח עשרו חפץ לקנות את כל ישראל להריגה, ויצא לו מזה מה שיצא, וביתו ניתן לאסתר. }} רבי יצחק אומר, אלו בני גד ובני ראובן{{תוספת|סז|שלסבת רוב מקניהם בחרו בארץ סיחן ועוג ולכן גלו תחלה. }}, רבנן אמרי, זה איוב, שהיה עשיר והעני והעשיר{{תוספת|סח|והוי פי' הכתוב יש עושר שמור לבעליו, שאע"פ שהלך ממנו בכ"ז עוד נשמר לו וחוזר לבסוף. ומה שאמר לרעתו – מכוין למ"ש בסוף פ"ק דב"ב שנתן לו ה' שכרו בעוה"ז וטרדו מן העוה"ב. }}. (שם)