עריכת הדף "שיחה:תנ"ך/ויקרא/כז" (פסקה)

=== והיה השדה בצאתו ביובל ===
וברש"י: מיד הלוקחו מן הגזבר וכו'. 

ובשפ"ח הקצר בשם הרא"ם: אבל לא מיד ההקדש, כי לא ציוה בשום מקום שיצא השדה ביובל מיד ההקדש. 

יש להעיר דלכאו' לא משמע כך ברש"י לעיל (פס' טז) בהקדמתו לענין, שכתב: לפי שאינה הקדש אלא למנין שנות היובל וכו' וכו'. ומשמע שבכל מקרה השדה לא תהיה של הקדש ביובל, ודלא כהרא"ם כאן, ועיין.

ובענין זה יש להעיר לדברי הרא"ם, שלכאו' אם אחד הקדיש את שדהו בסמוך ליובל מלפניו, היינו שנים בודדות קודם היובל, שיתכן שהקדש יוכלו בשיקול דעתם להחליט שלא למכור בנתיים את השדה, אלא לחכות ליובל, וכך ירויחו עוד חמישים שנה ששדה זו תהיה שלהם, ויוכלו למכרה במחיר גבוה הרבה יותר, ועיין בזה.

והנה בגוף הדין כשנשאר ביובל ביד הגזבר, נחלקו בזה תנאים (ערכין פ"ז מ"ד), לרבי יהודה נכנסים לתוכה הכהנים שבמשמר שהיובל פגע בו, ונותנים את דמיה להקדש, לרבי שמעון נכנסים ולא נותנים להקדש כלום, ולרבי אליעזר לא נכנסים ולא נותנים אלא נקראת 'שדה רטושים' עד היובל השני שאז נקראת 'רטושי רטושין' וכו', ולעולם אינם נכנסים בה עד שיגאלנה אחר, וכאשר תצא ממנו ביובל – יכנסו בה כהנים בחינם. ובמחלוקת זו תלויים הגרסאות ברש"י בפס' כ "ואם מכר" או "אם מכר" (וכמבואר במקרא מפורש שם בהערות רש"י). [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:45, 2 במאי 2021 (IDT)