עריכת הדף "
נחלת יעקב על מסכת גרים/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יא == '''הא כיצד נולד כו'.''' ר"ל כיצד דין בכור אצל הגר מפרש ואזיל. ואע"ג דלא תנא מידי מבכור קודם לזה שייך לישנא דכיצד ומצינו כיוצא בזה במנחות פי"א משנה ד' כל המנחות יש בהן מעשה כלי בפנים ואין בהן מעשה כלי מבחוץ. כיצד שתי לחם ארכן ז' ורחבן ד'. ואע"ג דמקודם לא איירי מידי משתי לחם קתני הלשון כיצד ומפרש אח"כ מעשה שתי לחם ולחם הפנים. וכתב התוי"ט שם ד"ה כיצד וז"ל הוא שואל על סבת היות לחם הפנים נאפה בדפוסים וא"כ ה"נ שייך לשון כיצד ר"ל כיצד דין הבכור ומפרש אח"כ הדין: '''נולד לבן אדם בן בכור כו'.''' נראה דמיירי שנתגיירה אשתו עמו דהא בכור לכהן בפטר רחם תלה רחמנא אע"כ דמיירי שנתגיירה אשתו עמו ולא היה להם בני' בגיותן לכן נולד לו בן בכור עד שלא נתגייר פטור ומשנתגייר ילדה לו אשתו בן בכור חייב והכי איתא בר"פ יש בכור משנה א' מי שלא היה לו בנים ונשא אשה שכבר ילדה עודה שפחה ונשתחררה עודה עובדת כוכבים ונתגיירה משבאת לישראל ילדה בכור לנחלה ואינו בכור לכהן. ופי' הרע"ב דלענין נחלה דאב כתיב ראשית אונו והרי לא היה לזה בנים ולענין כהן תלה רחמנא בפטר רחם. ר"י הגלילי אומר בכור לנחלה ולכהן שנאמר פטר רחם. בישראל עד שיפטרו רחם מישראל ופי' הרע"ב דבנים הנולדים בנכריותה לא פטרי ע"כ. ואנן קי"ל כת"ק דר"י הגלילי וכ"כ הטור בי"ד סי' ש"ה וז"ל שפחה שילדה ואח"כ נשתחררה ועובדת כוכבים שילדה ואח"כ נתגיירה וילדו אח"כ פטורין מן הבכורה נתעברה השפחה והעובדת כוכבים ובעודן מעוברת נשתחררה השפחה ונתגיירה העובדת כוכבים וילדו חייבין בבכורה ספק אם ילדו קודם שנשתחררו ונתגיירה אם לאו פטור עכ"ל הרי מבואר דנקט הכל באשה. א"כ ע"כ צ"ל דהכא נמי מיירי שנתגיירה אשתו עמו וכמ"ש. או אפשר לומר דברייתא דהכא ס"ל כר"י הגלילי ולפ"ז י"ל דמיירי אע"פ שהיה להם בנים מקודם לכן אפ"ה אם נולד להם בן אחר שנתגיירו חייב דבנים שהיה להם בגיותן אינן נחשבין עד שיפטרו רחם בישראל: '''ואם ספק פטור.''' משום דהוי ספק ממונא ולקולא והכי איתא במסכת חולין דף קל"ד גר שנתגייר וה"ל פרה נשחטה עד שלא נתגייר פטור. ר"ל פטור ממתנות כהונה. משנתגייר חייב אם ספק פטור שהמוציא מחבירו ע"ה ופריך עלה והרי עיסה נעשית עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב ספק חייב א"ל ספק איסורא לחומרא ספק ממונא לקולא דא"ר חסדא וכן תני רבי חייא שמנה ספיקות נאמרו בגר ארבע לחיוב וארבע לפטור קרבן אשתו וחלה ובכור בהמה טמאה ובכור בהמה טהורה לחיוב ראשית הגז ומתנות ופדיון הבן ופדיון פטר חמור לפטור וע"ש ברש"י ותוכן דבריו דבארבע קמייתא הוי ספק איסורא לחיוב וד' בתרייתא הוי ספק ממונא ולקולא. ומש"ה קתני הכא בבכור אם ספק פטור דפדיון הבן הוי ספק ממונא ולקולא: '''היה לו עיסה לעשות כו'.''' ר"ל לענין חלה אם נעשית העיסה עד שלא נתגייר פטור מחלה ומשנתגייר חייב כמבואר במסכת חלה פ"ג. והא דתני הכא שדהו לקצור מיירי לענין לקט שכחה ופאה כדאיתא פ"ד דמס' פאה. אכן הא דקתני הכא גבי הלה אם ספק פטור יש לתמוה דבהדיא תנן במתני' דחלה אם ספק חייב וכן מבואר מגמ' דחולין שהבאתי לעיל דקחשיב חלה בהדי ד' ספקות לחיוב משום דהוי ספק איסור וכ"כ הטור והש"ע סי' ש"ל דספק חלה חייב. ועכצ"ל שטעות נפל בדפוס בגמ' דהכא או דגבי חלה צריך למתני ואם ספק חייב או שאנו צ"ל דבמקום חלה צ"ל היה לו פרה לשחוט וזהו מארבע ספיקות דפטורין. אמנם יותר נראה כפי' הראשון דגבי חלה צ"ל חייב. דלפי' השני שכתבתי א"כ קחשיב ג' ספיקות לפטור וקשה הא הוי ד' וע"ק מ"ט לא קחשיב הכא הד' ספיקות לחיוב דהא עיקר הך מס' מיירי מדיני הגר וה"ל לאשמעי' כל הספיקות. אבל אי גרסי' גבי חלה חייב וא"כ קתני הכא שני ספיקות לפטור וא' לחיוב לק"מ די"ל בכל חלוקה תנא ושייר ול"ק מאי שייר דהאי שייר. דהא שייר תרתי. אבל אי גרסי' במקום חלה פרה וא"כ קחשיב ג' לפטור דהיינו פדיון הבן ושדה לקצור ומתנות ולא שייר אלא חדא קשה מאי שייר דהאי שייר. ואין להקשות על הגמ' למה לא קחשיב חמשה לפטור דהיינו שדה לקצור וי"ל דהוי בכלל מתנות דקחשיב בברייתא והיינו מתנות כהונה ומתנות עניים ועוד נ"ל לקיים גי' דהכא דקתני גבי חלה פטור והוא ע"פ ירושל' דפ"ג דחלה עלה מתני' דקתני גבי חלה ואם ספק חייב תמן תנינן גר שנתגייר והיה לו פרה נשחטה עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב ספק פטור שהמוציא מחבירו ע"ה תמן אמר ספק פטור והכא אמר ספק חייב א"ר אחי איתותב תקומי רב אמי ואמר מי יאמר לי שהוא נוטל דמים מן השנט עכ"ל וטעות יש בירושל' וכצ"ל מי יאמר לי שאינו נוטל דמים מן השבט וע"ש במפרש לירושלמי. ר"ל שמפריש חלה מספק אבל אינה נותנה לכהן בחנם אלא נוטל דמיה מן הכהן משום דהמוציא מחבירו ע"ה וא"כ כיון דאינה נותנת לו בחנם מש"ה קתני הכא פטור ר"ל שאינה כחלה וודאי שנותן לו בחנם אלא שנותנה לכהן ויטול דמיו מן הכהן: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף