עריכת הדף "
מעשי למלך/כלי המקדש/ח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יא == '''חוץ ''' ''' מן האבנט מפני שהוא שעטנז.''' אסור לכהן הדיוט ללובשו אלא בשעת עבודה וקשה למה כתב כהן הדיוט הלא בבכה"ג יש יותר כלאים דהיינו חושן ואפוד ועוד דזה הוציא רבינו מעירוכין דף ב' שלא בשעת עבודה לא אשתרי אבל בגדי כה"ד י"ל אף שלא בשעת עבודה אישתרי וראיתי בראב"ד פ"י מכלאים שהשיג על רבינו וז"ל שהרי אמרו ביומא במקדש אפי' שלא בעידן עבודה ומאי דקאמר מפני אבנט שהוא כלאים אינו דאטו חושן ואפוד מי לית בי' כלאים עכ"ל ובכ"מ שם השיג עליו דאין קו' כלל דהא דשלא בעידן עבודה קאי אבגדים שאין בהן כלאים רק משום בגדי קודש קאמר דניתן ליהנות אבל באבנט אסור דאטו משום דחושן ואפוד יש כלאים אבנט אינו כלאים אבל לדעתי כונת הראב"ד להשיג כמו שהקשינו דבאמת ידע דיש לדחות דהאי ניתן ליהנות היינו חוץ מאבנט כיון דבערכין איתא דלא הותר בשעת עבודה ע"ז השיג שפיר דמערכין אין ראי' משום די"ל דקאי אבגכה"ג דחושן ואפוד יש בו כלאים אבל אבנט דקשים לית בי' משום כלאים א"כ הא דבגכה"ג מותר אף שלא בשעת עבודה שפיר י"ל דגם אאבנט קאי והך דעירוכין משום חושן ואפוד וכן כ' באמת ברז"ה פ"ק דביצה דהאי דעירוכין באפוד אייריא {{ממ|אך בראב"ד בהשגתו לבעל המאור דחי זה דכש"כ חוא"פ דקשין הן דהרי כפולין יותר מאבנט נראה שחזר בו ממש"כ בפ"י מכלאים}}:<br>''' ונראה ''' לישב דרבינו הכריח פירושו דע"כ בכהן הדיוט אייריא דהנה בתוספתא דכלאים הביאו בתוס' מנחות דף מ"א בגכ"ה ובגדכה"ג אין בהם משום כלאים בגדי כ"ג שיצא במדינה חייב במקדש בין לשרת בין שלא לשרת פטור ויקשה מ"ש דנקט במקדש בין לשרת בין שלא לשרת פטור דוקא בכה"ג וכן יקשה לכאורה דמתוספתא זו מוכח להדיא במקדש שלא לשרת פטור ולכן נראה דרבינו מפרש דהאי תוספתא דוקא בבגכה"ג אייריא יען שבכל יום הוא במקדש כמש"כ רבינו בפ"ד ולכן הותר לו שלא בשעת עבודה ג"כ משום כלאים ולכן כה"ג דוקא אבל בכהן הדיוט חייב בשלא בשעת עבודה א"כ ע"כ גמ' דעירוכין לא מצי איירי מכה"ג דבגכה"ג ל"ש לחלק שלא בעידן עבודה דאדרבא מצותו בכל יום בבגכה"ג {{ממ|והטעם דכה"ג מצותו בכל היום יען דקיימ"ל דציץ אין מרצה רק על מצחו כדאיתא בפ"ד מבמ"ק וא"כ ע"כ שיהא לבוש בבגכה"ג כל היום}} וע"כ רק אייריא מבגדי כהן הדיוט והא דבגדי כהונה קשים הם רק לענין הוצאה אבל לענין העלאה ל"ח קשין וזהו טעמו של רבינו ומכאן יצא לו דין זה אבל במדינה גם בגכה"ג אסור כדאיתא בתוספתא ולכן כ' רבינו דמניח בלשכה שלו בעת שיצא מן המקדש והאי דקאמר ברישא דתוספתא דבגדי כהן הדיוט אין בו משום כלאים היינו אשעת עבודה וכפי מה שאבאר להלן דלאו שעת עבודה ממש בעינן:<br>''' ואולם ''' מתוס' נראה שהבינו התוספתא דברישא אייריא מכלאים ושרי לגמרי סיפא דקאמר בגכה"ג במדינה חייב היינו משום הנאה לא משום כלאים ונקט כה"ג לרבותא דאף בדידי' דשייך יותר דצריך לנהוג כבוד בעצמו הו"א דליכא איסור קודש אף במדינה לכן נקטו בגכה"ג אבל רבינו מפרש לה לענין כלאים והנה ראיתי אח"ז באמרי ברוך בהגהות טו"א בחגיגה שכ' ג"כ שדעת רבינו בגכה"ג שרי בכל היום אך קשה לי לפי"ז דבגכה"ג דוקא כל היום שרי דהנה ש"א הקשה מחטאות העוף ומאיברים שנתערבו דמקריב לשם עצים ועוד דאינו בעידנא וכן הקשה מהא דיומא דלובש בגכה"נ לפייס וכן מנזיר דף ל' לר"ל איך הותר ללבוש בגכ"ה {{ממ|ועמש"כ בזה בתומ"ס}} ונראה לישב דהאי שלא בעידן עבודה שכ' רבינו אין הכונה דוקא בשעה שעובד דא"כ לכשיפסוק מלעבוד עבודה מחויב לפשוט בגדיו ולאחר שעה שיביאו קרבנות להקריב ילבוש שנית זהו בוודאי רחוק לומר כן ולכן נראה שדעת רבינו דכל היום משעת שחיטת תמיד הוא בעידן עבודה ורק בלילה דאין זמן עבודה זהו מיקרי שלא בעידן עבודה {{ממ|ואף דבלילה ג"כ מקריבין איברים ופדרים הנה זה הי' ע"י פייס מי מקריב איברים ופדרים כמבואר בפ"ד מתומ"ס אבל שאר הכהנים אין מקריבין בלילה לכן הוה שלא בעידן עבודה}} וראיתי בשעה"מ פ"י מכלאים שרצה לומר שגוף דעת ראב"ד דהותר שלא בשעת עבודה היינו כל היום והאי דעירוכין דאמרינן שלא בעידן עבודה אסור היינו בזמן שאין הקרבה אחר התמיד ודחי זאת דהרי ראב"ד השיג על הרז"ה בזה שר"ל דשלא בעידן עבודה היינו בלילה מטעם דאיברים נקרבים כל הלילה ולפמש"כ י"ל לדעת הרז"ה זהו רק בכהן הזוכה בפייס וראב"ד שדחה הרז"ה הוא אזיל בזה לשיטתו דהנה בפ"א מבמ"ק הל' ו' כתב רבינו אסורין לשתות כל הלילה שמא ישכים לעבודתו וראב"ד השיג מפני הקטרת אימורים ובכ"מ כתב דא"כ אפשר שיקריבו תחלה אימורים וא"כ לפי"ז ראב"ד לשיטתו סובר גם בלילה זמן הקרבה שפיר דחי דברי הרז"ה אבל לרבינו דבלילה לא נקרא זמן הקרבה וצריך לטעם שישכים לעבודתו ויינו לא סר מעליו א"כ שפיר מצי סובר דבלילה לאו זמן עבודה ואז אסור בבגכ"ה ובזה נתישב כל הקו' שהקשה בש"א וכן מה שהקשה בח"ס סי' ס"ט מכהנים שפיגלו דחייבין הא חייב מלקות משום כלאים ואין לוקה ומשלם ואחרונים הוק' דאמאי לא יליף רוב דאל"כ איך לובש כלאים ולפמש"כ ניחא דביום הוה בעידן עבודה שפיר שרי ללבוש כיון דיש עבודה שא"צ לרוב כגון עבודת המנחות דלית בהו טריפות {{ממ|ודע דקשה לי לפי הבנת ש"א הא קיימ"ל הולכה לאו עבודה הוא א"כ איך לבוש בגכ"ה עד שמגיע למזבח שהוא זמן רב שעומד בצפון ומוליך האיברים למזבח על הכבש שבדרום אע"כ כמש"כ דכל שעת עבודה ליכא כלאים}} ודו"ק:<br>''' ועוד ''' יש להביא ראי' לסברתינו מפ"א מבמ"ק הל' ט"ו הנכנס שתוי יין בשעת עבודה הואיל וראוי לעבודה חייב וראב"ד השיג וכ' הכ"מ בשם הרמב"ן דרבינו מפרש בשעת עבודה היינו כל היום שהעבודה כשרה ורמב"ן חולק דכונה בשעת עבודה ממש ויצא לנו דראב"ד שהשיג על רבינו כרמב"ן דהכונה בשעת עבודה היינו משום דאזיל לשיטתו דגם לילה הוא שעת עבודה א"כ ע"כ שעת עבודה ממש דאי רק שעה הראוי לעבודה א"כ תמיד יתחייב אף בלילה וע"כ כונה רק שעת עבודה ממש אבל רבינו סובר לילה לאו שעה הראוי לעבודה מיקרי שפיר מפרש דשתוי יין אסור כל היום דראוי לעבודה ואין פטור רק בלילה דאין שעה ראוי' לעבודה ולכן סובר דבאבנט ג"כ רק ביום ליכא משום כלאים אבל בלילה אסור משא"כ שאר בגכ"ה שרי אף בלילה כיון שלבשו ביום לעבודה שרי אף בלילה {{ממ|ועש"א דצידד לומר גם בכלאים שייך לא נתנה תורה למה"ש לכן הותר אף שלא בשעת עבודה והעלה דדוקא בהנאת הקדש שייך לא ניתנה תורה למה"ש וניתנה ליהנות דלב ב"ד מתנה אבל לא באיסור כלאים ואני מצאתי שכבר עמדו בזה בתוי"ש שהוק' מ"ש כלאים וכתבו דא"ל לב ב"ד מתנה דל"ש שיהא קדושה י"ל דלאו קדשי ד' נקרא לענין מעילה דלא ניתנה תורה למה"ש והוה להו בלאו דמעילה דומיא דקדק"ל וקדשי מזבח דל"ח להקרבה לא הן ולא דמיהן עכ"ד}} ולכן כותב רבינו לובשו ביום לעבודה ואז הותר כל הלילה ג"כ אבל בהנחה תחתיו גם שאר בגכ"ה אסור דלהנחה לא הותר ולכן כ' רבינו בפ"ח מבהב"ח דמניחין דוקא שלא כנגד ראשיהם כמש"כ שם וא"כ לפי"ז יקשה ממנ"פ קו' אחת דלפמש"כ בכהן הדיוט שרי כל היום א"כ לפי"ז בכה"ג דשרי אף שלא בשעת עבודה אפי' בלילה יקשה מ"ש כה"ג דל"ש הטעם יען שכה"ג הוא כל היום במקדש דהתינח ביום אבל בלילה א"צ להיות במקדש וע"כ לומר כהן הדיוט דוקא בשעת עבודה ממש אבל שלא בשעת עבודה אף ביום אסור ובכה"ג בכל היום שרי אף שלא בעידן עבודה וא"כ שוב יקשה אי רק בשעת עבודה ממש שרי בכהן הדיוט איך לובש בגכ"ה לחטאת העוף הבא על הספק וכן כל הני קו' שהקשה בש"א:<br>''' ונראה ''' לישב דהנה באמרי ברוך כ' טעם אחר לכן בכה"ג אף שלא בעידן עבודה שרי משום דצריך שיהא לבוש בציץ דאין על מצחו אין מרצה וא"א ללבוש ציץ בלא שאר בגכה"ג וא"כ לפי"ז י"ל דהנה דעת הראב"ד באמת שגם בלילה הוה זמן עבודה משום איברים ופדרים וא"כ רבינו נהי דלית לי' סברת ראב"ד כמש"כ לעיל זהו רק בכהן הדיוט דמשום איברים ופדרים אין אלא בכהן שזכה בפייס אבל בכה"ג שפיר גם בלילה זמן עבודה הוה משום ציץ לרצות על הקטרת איברים ופדרים וא"כ באמת בכה"ג גם בלילה הותר כלאים בבגכה"ג עוד י"ל דבכהן הדיוט דשרי כל היום היינו אם בדעתו לעבוד עוד כשיביאו לו אז כל היום עד הלילה שרי ללבוש וליכא משום כלאים אבל כהן גדול אחר שלבש כדי לעבוד אף שאין דעתו לעבוד עוד אפ"ה א"צ לפשוט בגכ"ה ובמש"כ ניחא מה שהקשה בש"א איך כה"ג עובד בכל יום כשירצה כיון דלרבינו לא הותר אלא בשעת עבודה א"כ הוא מטעם עדל"ת הוא עובר על כל בגד ובגד והרי אפשר בכהן הדיוט שאין עובר רק פ"א {{ממ|ואולי יש לפרש בזה השגת ראב"ד פ"י מכלאים דגם חשוא"פ שייך בו כלאים וכונה דאי איתא דלא הותר א"כ איך לובש כל יום חשוא"פ כשירצה לעבוד כיון שאין עבודה מוטלת עליו ועובר הרבה פעמים וכהן אין עובר רק פ"א}} ולפמש"כ ניחא דע"כ הכה"ג לבוש בבגכה"ג משום ציץ וא"כ יכול להקריב כשירצה ואמנם לדעתי קו' זו בלא"ה לק"מ דא"כ כהן הלובש בגכ"ה לפייס כדי שיפול גורל עבודה עליו איך שרי ללבוש כיון שיש הרבה כהנים שרוצין לעבוד ויעשה עבודתו בלתי הרוצין לעבוד אע"כ דז"א דמצוה על כל אחד להכניס עצמו לעבודה ומצוה זו מוטלת גם על כה"ג:<br>''' אמנם ''' בגוף קו' הש"א מהא דכ"ג עובד בכל יום הנה עדיפא הוה לי' להקשות מהא דבב"ק דף ק"ו כהן שיש לו קרבן בא ועובד יקשה איך שרי ללבוש בגכ"ה דאפשר בכהנים של בית אב העובדים היום ולובשים בגכ"ה ובאפשר ל"א עדל"ת אבל לפמש"כ ניחא דכיון דמצוה קא עביד והותר כלאים גם לרבינו הוה שעת עבודה כשרוצה לעבוד לא מטעם עדל"ת דלא כהבנת הש"א ורק בלילה דאין זמן עבודה אז לא הותר אמנם מה דהקשה בש"א מאיברי בע"מ יש לתרץ פשוט דלכאורה דבריו תמוהין כיון דדרשינן ע"י תערובת ירצו ומרצה א"כ ליכא איסור כלאים וצ"ל דסובר כשיטת רש"י שבארתי פ"י מפהמ"ק דעכ"פ רק מרצה שאין איסור באחרים אבל הוא עצמו אין עליו שם קרבן כשר לרצות ולפי"ז י"ל דרבינו יפרש ירצו דהוא עצמו מרצה א"כ ליכא איסור כלאים משום דאמרינן איסור נהפוך להיתר ונעשה הוא עצמו בר הקרבה והנה כקו' הש"א יקשה יותר מיומא דף ס"ד דמוקי רב דבהם ירצו לתערובת דהיינו לתערובת בע"ח דאין נדחים אף בע"מ שאין עובר שנתערב כשר להקרבה ע"י ביטול דהוה כמום עובר שעובר ע"י ביטול יקשה איך יקריב קרבן זה הא אחד בוודאי אין ראוי להקרבה משום כלאים בבגכ"ה ולפמש"כ ניחא דע"י ביטול מרצה וכשר ורשאי ללבוש בגכ"ה {{ממ|וכמש"כ בה' פהמ"ק לישב בזה קו' שעה"מ}}:<br>''' והנה ''' בש"א הקשה עוד דביומא דף ס"ט דדייק בגמ' הכי מסתברא דנגד ראשיהן דאל"ה תיפוק משום כלאים אמאי לא דייק כן לעיל דדייק דהילוך שרי ומשני הילוך נמי לא ולא היו ישנים משום סיפא יאמר הנ"מ דאל"ה תיפוק לי' משום כלאים אע"כ בהליכה בדרך לבישה באמת כלאים הותרה ולדעתי לק"מ דהרי בגמ' דתמיד יש גי' דמשני חוץ מאבנט וא"כ י"ל דבוודאי ארישא דהילוך נמי לא שייך למידק תיפוק משום כלאים די"ל בלאו אבנט קאמר לא היו ישנים אלא הולכין בהן וע"ז קאמר בסיפא דפושטין ומניחין תחת ראשיהן הכל בלא אבנט וא"כ ליכא הנ"מ אבל אחר דמשני דנגד ראשיהן שפיר קאמר הנ"מ דתיפוק משום כלאים דא"כ דחוץ מאבנט דכיון דהך לא היו ישנים לאו דוקא אלא ה"ה הילוך נמי לא א"כ כשאמר לא היו ישנים הוה כאלו אמר לא היו מהלכין ולא ישנים בבכ"ה ומאיזה בגכ"ה אייריא ע"כ מאותן שהי' לבוש בעבודה א"כ גם האבנט בכלל ושפיר דייק תיפוק משום כלאים אבל אי נאמר דשינה דוקא אבל הליכה שרי שפיר י"ל דהליכה שלא בשעת עבודה דשרי היינו חוץ מאבנט וע"ז קאמר אבל שינה אפי' באותן בגדים אסור ולכן ל"ש לומר הנ"מ ונתישב היטיב קו' ש"א ודו"ק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף