עריכת הדף "מעשה רקח/נזקי ממון/ב" (פסקה)

== יט ==

'''המשסה כלבו של חבירו וכו'.''' כתב הרב כסף משנה ז"ל דאע"ג דבפרק כיצד הרגל דחי ואמר פטור אף משסה, ההוא לאוקמי דפי פרה כחצר המזיק אתמר ולא קי"ל הכי ע"כ, נראה דלא היה צריך [לזה] דכיון דרבא שהוא בתרא אמרה התם [בדרך אם תימצי לומר] [וידוע] דדרכו של רבינו לפסוק [כאת"ל], וכן מצאתי בכנסת הגדולה חו"מ סי' שצ"ה בשם תשובה כת"י [ממהר"ם די בוטון].

'''ובעל הכלב חייב חצי נזק וכו'.''' הראב"ד ז"ל השיג דאם מועד הוא נזק שלם משלם, והרב המגיד ז"ל כתב עליו דאפילו מועד אינו משלם אלא חצי נזק וכו'. וכדאמרינן בשור האיצטדין כי יגח ולא שיגיחוהו וכו' ע"כ, אף דבשור האיצטדין הוא פטור לגמרי, מ"מ למדנו ממנו דכשאין כוונתו להזיק אם לא היו מנגחין אותו יש להקיל בו, הכי נמי כיון [שמשוסה] הוא יש להקיל שלא ישלם נזק שלם אלא חצי נזק, ואפי' מועד. וכ"כ רבינו להדיא לקמן פרק ו' דין ה', ושם השיגו ג"כ הראב"ד ז"ל דמועד לא שמענו, והקשה עליו עוד דכאן חייב למועד, אך הרואה יראה דאין זה השגה, דכיון דרבינו השוה כאן ושם מועד לתם, מעתה אין להם עליו דלעולם דכשמלמדין או מכריחין אותו להזיק יש להקיל בו, ולכך שם שהוא הכרח גמור פטור לעולם דאנוס הוא, כמ"ש בגמרא דף מ"א, [ע"א] ופסקו רבינו בפ"י, משא"כ גבי שיסוי דאינו מוכרח דאנוס הוא, ואעפ"כ כיון דלאו מדעתיה עבד דשיסוי גרמא לו הו"ל שינוי ואינו משלם אלא חצי נזק, ונראה שזאת היא תמיהת הרב המגיד ז"ל שם.