עריכת הדף "מעשה רקח/נזירות/ד" (פסקה)

== יח ==

'''האומר הריני נזיר כשער ראשי.''' יש לדקדק על רבינו דיוק מבואר דלמה הקדים המאוחר במשנה ומרן ז"ל ציין מהמשנה בפ"ק וכו' ויש לתמוה עליו ועל רבינו דמהגמ' מוכח הפך דבריו שהרי אוקים רבי יוחנן ההיא דמלא חבית לרבי יהודה כרבי דפליג את"ק דהריני נזיר כשער ראשי דבעי רבי שיאמר הרי עלי נזירות כשער ראשי ורבינו פסק כרבי יהודה בפרקין הל' ז' וכיון שכן היה לו לפסוק כאן דבעי שיאמר הרי עלי נזירות כשער ראשי וגם מסקנא דהתם הכי מוכחא דמסיק דרבי יהודה ס"ל כרבי בחדא ופליג עליה בחדא ס"ל כוותיה בחדא נזירות קביל עילויה ופליג עליה בחדא דר"י שאני ליה מנין ורבי לא שאני ליה מנין ע"כ. והרב לח"מ והתוס' יו"ט ז"ל הניחו זה בצ"ע עיין עליהם.

'''ולענ"ד ''' גם על מ"ש רבינו בפירוש המשנה יש להקשות מהסוגיא ומתוך זה יתורץ הכל בע"ה והוא שרבינו כתב שם וז"ל לפי ששער ראשו והחול חלקים נפרדין והנה הוא כאלו נדר בכך וכך אלף נזירות אשר לא ישלים זמנו בהם אבל הם נחלקים לפיכך וכו' ואין הלכה כרבי ע"כ. ושוב כתב בההיא דהריני נזיר כמנין ימות החמה וכו' דרבי חולק על זה הסתם וכו' והלכה כרבי יהודה ע"כ. והקושי מבואר דאם פסק כרבי יהודה איך כתב בחלוקא ראשונה דאין הלכה כרבי הרי בגמ' אמרו להדיא דרבי יהודה כרבי ס"ל לכך נראה בחדא מתרי אנפי ושניהם בקנה אחד. האחד דהא דמתרץ רבי יוחנן דרבי יהודה ס"ל כרבי אינו אלא להפיס דעת המקשן שחזר והקשה לו אמאי לא חזי לקופה כאילו מלאה קישואין ודלועין וכו' שזאת הקושיא כבר הקשה אותה בתחילה בלשון זה עצמו ועל קושיא זו הוא שבא רבי יוחנן ותירץ דהתם לא נחית לנזירות והכא נחית לנזירות מוכרח שר"י נרגש בקושיא זו אלא שכוונתו דכיון דנחית נחית והכי דייקי דברי רש"י ז"ל שכתב וכיון דנחית לנזירות במאי ליסלקיה הכא אית לן למימר דנזירות כמנין גרעיני חרדל קבל עליה ולעולם כל ימיו אסור ביין ע"כ. הרי דרבי יהודה גופיה כשתירץ לו דעתו היא דכיון דנחית נחית מעתה כשראה שחזר והקשה לו הוצרך להשיב לו ולדחותו לפי דעתו דר"י כרבי ס"ל ונמצא לפ"ז דמתני' כפשטה וצדק מרן ז"ל שלא ציין אלא מהמשנה. ועוד י"ל דכי מתרץ ליה דר"י כרבי ס"ל אין כוונתו לעיקר הדין דהיינו בהריני נזיר כשער ראשי וכו' אלא לענין דנזירות אריכתא קביל עליה והכי דייקי קצת דברי רש"י ז"ל עיין עליו ולעולם דיש חילוק בין כשער ראשי למלא חבית דהחילוק הוא מבואר כשמש דמלא חבית לא הזכיר דבר שיחול עליו מנין הנזירות משא"כ בשער שכל רואיהם יעידו שהם חלקים מופרדים וזהו טעמו של רבינו בפי' המשנה ודייק טפי דברי הש"ס דמסיק סבר ליה כוותיה בחדא נזירות קביל עילויה דבהאי מלתא דנזירות אריכתא הוא דקביל עילויה בהא הוא דסבר רבי יהודה כרבי וכיון שכן צדקו דברי רבינו בפירוש המשנה דאף דאין הלכה כרבי אלא כת"ק דהריני נזיר כשער ראשי ה"ז נזיר עולם ומגלח כל שלשים יום משום דכיון שהשערות והחול הם חלקים נפרדים הו"ל כמנין דס"ל לר' יהודה דנזיריות הוא דקביל עליה וקרוב לזה מצאתי בשו"ת זרע אברהם ז"ל י"ד סי' ל"א ולפי האמור יומתק שינוי סידור הדינים בדברי רבינו דמתחילה רצה להשמיענו דין מלא חבית ומלא קופה דנזירות אריכתא קביל עליה ובזה הוא דסבר רבי יהודה כרבי ולפ"ז נמשך דין השער והחול דהו"ל במנין מהטעם האמור ולכל הפירושים פסק כסתם מתניתין וכר"י ונכון לענ"ד: