עריכת הדף "הכתב והקבלה/ויקרא/ה" (פסקה)

== כג ==

'''והשיב וגו' אשר גזל וגו' אשר עשק. ''' עי"ן הפעל קמוצה ואין כאן לא סוף פסוק ולא אתנח, ואמר רשד"ל לתת טעם ברור ע"ד הפשט, כי הנקודות משתנות בהפסק מאמר, והפסק מאמר הוא על הרוב באתנח וסוף פסוק, אבל יש מאמרים העשויים חוליות חוליות ופסקי פסקי שא"א שיבוא אס"ף בכל חלק מחלקיהם ומ"מ יש בהם הפסק מאמר כאלו היה בהם אס"ף, ע"כ דינם כאס"ף בענין השתנות הנקודות, גם כי יש בהם זקף ושאר טעמים מפסיקין זולת אס"ף, לכן כאן שישנם שני דברים נבדלים זה מזה ואין אחד מהם תלוי בחברו או מחובר אליו הם קמוצים, וכן אחרי ה"א תלכו ואותו תיראו ואת מצותיו תשמורו ובקולו תשמעו ואותו תעבדו ובו תדבקון, הלא כל אלה דברים נבדלים זה מזה ויש בכלם הפסק מאמר בכח, אם לא בפעל, וכן מות יומתו דמיהם בם, וכן דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת וגו' וכן אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקיים, וכן את ראשו לא יפרע ובגדיו וגו', וכן ותהי להם הלבנה לאבן והחמר וגו', וכן את בכורתי לקח והנה וגו', וכאלה רבים בנביאים וכתובים, ואב לכלם בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל, הנה אם אס"ף אין כאן, הפסק מאמר יש כאן, ובזה נבין גם למה לפעמים לא נשתנו הנקודות באס"ף כי ידיעת ההפכים אחת, כגון ויתן את קולו בבכי וישמעו מצרים, ענינו כ"כ נתן קולו עד ששמעו מצרים והוא ענין אחד ואין כאן הפסק מאמר: 

'''הגזלה אשר גזל. ''' לרבותינו (ב"ק ס"ז) אם הגזלה כמו שגזלה היא בעצמה חוזרת לבעלי' ואם נשתנית ביד הגזלן קנאה בשנוי ואינו משלם רק דמי'. (לפי"ז חסר כאן כ"ף הדמיון, דומה לזה אשר ראיתם את מצרים (בשלח י"ד י"ג) תרגומו כמא דחזיתון, וכאילו אמר כאשר גזל) ותו אמרינן אשר גזל, הוא עצמו, בזה כשנשבע על שקר חייב בתוספת חומש וקרבן, אבל כשנשבע הבן בשקר על גזל אביו, אינו חייב רק הקרן בלבד, (ערמב"ם רפ"ב מגזלה ורפ"ז). (ומשום דרשא זו החסיר הכ"ף במלת אשר):