עריכת הדף "
אלשיך/דברים/לא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== לא == '''האזינו השמים ואדברה כו'.''' הנה על שנותו את טעמו ישעיהו ממשה באומרו שמיעה בשמים והאזנה בארץ הפך מאמר התורה ארז"ל כי משה שהיה קרוב אל השמים מעל הארץ אמר האזנה בשמים ושמיעה שמשמעה מרחוק בארץ אך ישעיה כי קרוב הוא אל הארץ יותר היפך הסדר והנה עדיין ראוי לשית לב כי הנה סמך שמים וארץ יחד ועל כלם כא' אמר כי ה' דבר אך משה אמר גזרה על כל אחד בפני עצמו על השמים לבדן אמר ואדברה ואחר כך על הארץ אמר ותשמע אמרי פי. ועוד למה שינה לומר דבור על השמים ואמירה על הארץ. ועוד כי בארץ הזכיר פיו כאומרו אמרי פי ובשמים לא אמר וידבר פי. ועוד כי בשמים אומר שיאזינו תחלה ואחר כך ידבר כאומרו האזינו השמים ואדברה ובארץ הוא אומר ותשמע הארץ אמרי פי שמשמעו שעוד הוא מדבר והיא שומעת. אמנם פתח דבריו בבואו להוכיח את ישראל יעבדו את ה' פן רעה תבא עליהם אם יעזבוהו ככל דברי השירה הזאת רצה להורות להם כמה מעלות טובות לצדיק כי הוא מושל ביראת אלהים וגם על השמים כבודו ואפי' משרתי עליון אשר בשמים כבודם סרים אל משמעתו כי על כן באו מחנה אלהים ללוות את יעקב ואפילו להגר שפחת שרי נזדווגו לה ג' מלאכים כי כל העולמות שת ה' תחת רגלו אך על בני אדם שוכני ארץ למה שבעל בחיריים הם לא ימשול הצדיק בו להכריעו ולמשול בו בשום דבר אם לא על פי בחירתו וזה אומר האזינו והשקיטו השמים אפילו יושביהן תחלה כדי שואדברה אני כי צדיק מושל על הבלתי בחיריים ואפילו כי אדבר עליהם קושי שהוא ענין דבור אך על בני אדם שוכני ארץ למה שבעלי בחירה הם הוא אומר ותשמע הארץ אך לא דרך צווי לומר שמעו הארץ כי בחיריים הם וגם לא אומר שיקדימו לשמוע טרם אדבר רק בעת צאת אחרי מפי עוד אני מדבר והם שומעים וגם לא ישיתו לב אל עצמי שישמעי להיותי המדבר כאשר אמרתי אל השמים שיאזינו כדי שאדברה אני כי הלא ישובי הארץ בחיריים כמוני ולא יעשו רק בעד המאמרים בעצמם היוצאים מפי כי מאתו יתב' המה ולא אל עצמי להיות אני הדובר וגם לא בדרך קושי כי אם בדרך חבה שאפילו אמרי מוסר והתראה בבחינת חבה המה כאב את בן ירצה ולא בבחינת קושי והנה כל זה היה במשה אך ישעיה הנביא לא ערב אל לבו לומר כמשה שלהיותו הוא המדבר ראוי יאזינו השמים ואפילו הארץ על כן מה עשה שיתף שניהם ואמר שמעו שמים והאזיני ארץ אך לא למעני רק כי ד' דבר ומלפניו תחתו כאחת שמים וארץ וגם בדרך צווי לומר שמעו והאזינו אך להיות הוא הקורא אותם שינה לומר שמיעה במי שהוא יותר רחוק ממנו כמאמרם ז"ל. עוד אמרו רז"ל כי אומרו האזינו השמים הוא שישתקו כל עולם הגלגלים מתנועת' מעין אשר היה במתן תורה כמשז"ל ויהיה הענין כי למה שאם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי על כן בקבלת התורה ראוי ישתקו מתנועת' וזה משני טעמים אחד לומר כי במתן תורה בזכות קבלה מבלי מהלך המזלות והכוכבים מתקיים העולם שנית לרמוז כי אם אין מקבלים אין עולם על כן הוא כאומר ראו עתה אם מקבלים אתם ואם לאו אין עולם כי הנה התנועות ומהלכי' שוים ונחים ואם אינכם מקבלים יתמיד ביטול התנועה ויתבטל העולם וזה הטעם בעצמו הורה משה בדברו את דברי השירה הזאת לומר האזינו השמים מתנועתכ' כי עתה ג"כ בהתראה זו אם מקבלים תלוי קיום העולם כאשר במתן תורה ושמא תאמרו אם שקול דבר זה למתן תורה למה שם לא הוצרך לומר לשמים שיאזינו ויבטלו תנועת' ופה צריך לצוות לומר האזינו השמים כי הלא פה הוא כדי שואדברה למה שאני הדובר אך שם יהיה פי ה' הדובר ועוד מטעם זה חילוק ב' והוא כי במתן תורה שתקו גם כל הבריות שבעולם כמ"שכ ז"ל בש"ר צפור לא צפצף שור לא געה אריה לא שאג סוס לא צנף הבריות לא דברו אלא היה העולם יושב ומחריש אך פה אינו שידמה הכל רק ותשמע הארץ אמרי פי הוא כי יושבי הארץ ישמעו מפיו הוא שישמעו ישראל מאמריו ועל כן לא דממו כל בריות הארץ מה שאין כן וידבר ה' על הר סיני שאז מאימתו היה העולם דומם. עוד ארז"ל כי ענין האזנת השמים ושמיעת הארץ היה להיותם עדים ועל כן מתרה על ידם שאם יעברו יד העדים תהיה בם בראשונה כי יעצור את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ובזה יאמר הנה מה שהוא עיקר ההתראה הוא בשמים כי הם לא יורידו טל ומטר הארץ מאליה לא תתן יבולה כי כל ישעה מן השמים הוא לז"א מה שאני עושה עיקר ואומר דרך צווי בעצם היא האזינו השמים שהם עיקר שהכל תלוי בם אלא שמאליה ותשמע הארץ אמרי פי לבלתי תת יבולה אם לא ייטיבו מעלליהם. או יאמר כי הנה הארץ יש בה דומם וצומח נוסף עליה השמים שהם בעלי תנועה וחיונית ונוסף עליהם האדם שהוא חי מדבר אמר האזינו השמים בשבילי כי גדול אני מכם כי הנה ואדברה שאני גדול מכם שיש בי דבור שאני חי מדבר ואז מכל שכן ותשמע מעצמה הארץ אמרי פי כי שתי יתרונות יש לי עליה תנועה ודבור: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף