עריכת הדף "
אלשיך/איוב/לח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יא == ומה הוא הבריח הלא הוא מאמרי כי הנה ואומר עד פה תבא ולא תוסיף כו' והוא הנודע ממאמר רבי יוחנן במדרש חזית ובשמות רבה כי כל דבור שיוצא מפי הקדוש ברוך הוא נעשה מלאך אשר כח בו לפעול לבל אשר תגזור חכמתו יתברך כמו שכתבנו למעלה כי כל אחד מהעשר מאמרות פעל ועשה כל מה שבמאמר וכן הוא אומר כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב כו' כי אם עשה את אשר חפצתי כו' כן יאמר בזה כי הבריח המעכב בל יציף הים את העולם הוא מאמרו ית' באומרו עד פה תבא כו' כי נעשה מלאך אשר כח בו ליותר מזה ועל המלאך הוא הדבור הנזכר אמר ופה ישית בגאון גליך כי המלאך ההוא ישית פה בגאון הגלים ויתכן לפרש ישית כמו ושית ממני שהוא לשון רפיון ואמר כי המאמר הנזכר פה יתן רפיון בגאון הגלים בליעבורו: (ד) '''או''' יאמר איפה היית כו' בשום שכל והבין במאמרם ז"ל בב"ר וז"ל במי נמלך הקדוש ברוך הוא וברא את העולם כ"י בנפשותן של צדיקים נמלך שנאמר המה היוצרים כד"א וייצר ה' אלהים את האדם ויושבי נטעים כד"א ויטע ה' אלהים גן כו' עם המלך במלאכתו ישבו שם עם המלך מלכו של עולם במלאכתו ישבו שם שבהם נמלך וברא את העולם עד כאן וגם שביארנו ענינו באורך במקומו דרך קצרה נאמר בשום לב היכן הם נפשות הצדיקים בכתוב וגם כי אומרו המה היוצרים כו' ואומרו עם המלך כו' יראה ענין אחד נדרש בשני מקומות וגם מה ענין ויושבי נטעים כו' וגם אומרו וגדרה כו' אין לו יחס עם הקודם ועם המאוחר אך המכוון בקיצור כי הוקשה למו באומרו נעשה אדם ל"ר ואומרו וייצר בב' יודין וגם למה נעשה הים באופן הוצרך לשית חול גבול לים שהוא היות המים גבוהי' מן הארץ על כן אמרו כי זה כוון פסוק זה באומרו המה היוצרים לומר כי אומרו נעשה אדם ל"ר הוא כי בנפשותן כו' והוא כי למה שהאדם מלובש בחומר מוכן לחטוא מה בצע בהבראו אולי יושקע בחטאים ויהיו בריאתו ובריאת עולם לבטלה אחר שבחירתו חפשית לזה אמר בנפשותן של צדיקים נמלך והוא כי ראה בהם כי יהיו חזקים נגד יצרם ובהם עולם ויושע והוא כמו שאמרו ז"ל במקום אחר כי חולק הוא יתברך כך וכך צדיקים בכל דור ודור לבל יחסרון והמה מגיני ארץ וזהו בהם עולם נמלך כי על ידן היתה הסכמת בריאת אדם ולהם אמר נעשה אדם ולמה קראם יוצרים לז"א הה"ד וייצר ה' אלהים שהוא על כי יש בוייצר שתי יודי"ן לרבות יוצרים רבים ואין זה כי אם למה שבהן נמלך ואלמלא הן לא נבראו על כן בבחינה זו יוצרים יקראו וכאשר התורה קראתן יוצרים גם הכתוב ההוא קראן כך ושמא תאמר ומי יאמר כי קודש לבריאת אדם היו נפשות שנאמר שבהן נמלך לז"א ויושבי נטעים כד"א וישע כו' מקדם שהוא כי הנה ברא יתברך ג"ע מקדם שהוא קודם לעולם ומי ומי היה בגן ההוא קודם לעולם שהקדים הוא יתברך לברא אותו מקדם שלא יעלה על לב שהקדים והיה ריקן עד נברא העולם ויושם בו אדם ד' או ה' שעות ואחר כך היה ריק עד מתו צדיקים שבדורות וז"א ויושבי נטעים כלומ' כי אותם היוצרים לא יפלא אם היו מתחלה כי הלא המה יושבי נטעים ואמר הה"ד ויטע כו' שהוא מי יאמר שהיו מאז יושבים בו אלא מאומרו ויטע מקדם הוי אומר כי מאז היו בו נפשות רבות. והנה על דברים אלה יש שתי קושיות א' כי הלא גם בקדושיו לא יאמין הוא יתב' כי הבחירה חפשית ועוד שלמה המתין הוא ית' לימלך עמהן עד בא לברא את האדם ואם תצא ההמלכה לבלתי יברא נמצא כל מה שכבר נברא לבטלה ע"כ על הא' אמר וגדרה שהוא אשר שם חול גבול לים והוא כי האלהים עשה שייראו מלפניו כמ"ש ז"ל במה שהגביה הים גבוה מעל הארץ עשה למען ייראו מלפניו בראותם כי אין תכונת העולם להתקיים טבעית כי אדרבא בגובע היו יורדים המים על הארץ אך עשה לשיכירו כי למען יעשו רצונו ית' מקיימו שלא בטבע ונקל לפניו ית' לינקם מעוברי רצונו בהניח הדבר אל הטבע בלבד על כן תפול חתת אלהים על הבריות להכריח בחירתם אל הדרך הטובה וזהו וגדרה כו' ועל השנית אמר עם המלך כו' שבהם נמלך וברא את העולם לומר כי גם בהברא העולם היה על יד המלך בצדיקים אלא שלא נזכר באומרו נעשה אדם ובאומרו וייצר בשני יודי"ן אלא ביצירת אדם כי ממנו הוא הפחד פן יקלקל ויבטל העולם ומה שדרש אומרו המה על הנשמות הוא כי בפסוק הקודם דרשו ז"ל על מחלון וכליון אשר בעלו למואב שנשאו מואביות וקראם שרף שנתחייבו שרפה לשמים אמר אל תתמה אם אמרתי שנתחייבו שרפה ואפילו מלקות לא נתחייבו לא משום גויה ולא משום מואבית כי הלא המה היו בכלל היוצרים ויושבי נטעים כי צדיקים היו אלא שדקדק עמהם כחוט השערה עוד נקדים כי הנה קיום העולם על ידי הצדיקים הוא על סובלי יסורין כמאמרנו על פ' כי לה' מצוקי ארץ כו' כי אם אותם שהם במצור ובמצוק שהם מצוקי ארץ בעלי יסורין לה' הם והם עמודים אשר העולם נכון עליהם וזהו וישת עליהם תבל והוא מאמרם ז"ל שהיתה בת קול יוצאת בימי ר' חנינא בן דוסא ואומרת כל העולם כלו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת שהענין אצלי שאמר דבר וטעמו למה כל העולם נזון בזכות חנינא בני מפני יסורין שסובל עניות ליזון בקב של חרובין מערב שבת לערב שבת. עוד נקדים מאמר רז"ל בב"ר וז"ל הכל מודים שלא נבראו מלאכים ביום ראשון מפני שלא יאמרו מיכאל היה מותח בדרום וגבריאל בצפון והקדוש ברוך הוא ממדד באמצע הה"ד אני ה' נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מיאתי מי אתי כתיב עכ"ל ונבא אל הענין אמר לו הוא יתברך לאיוב למה תקוץ ביסורין והלא לכך נבחרת כי אתה מכלל הצדיקים שבנפשותם כ"י נמלך הקב"ה וברא את העולם כי נפשותם קדמו למלאכי השרת והיה כי בזכותם יקיימוהו וז"א איפה היית ביסדי ארץ איה היית כלומר האם אינך מהנשמות אשר עם המלך מלכו של עולם היו כשברא את העולם שבהם נמלך וברא את העולם ואם שכחת מאז הגד אם ידעת בינה היא בינת התורה כי מתוך בינתה תבין הדבר והוא כאשר למדו רז"ל מתוכה: (ה) ומה שאמרתי שאיפה היית כלומר כי שם היית ועל פיך נתיסדה הארץ אל תחשוב כי מלאכי השרת יסדוה להיותה חומרית כי אין לו ית' מבוא ליטפל בה זה אי אפשר כי מי שם ממדיה בסביבות או מי נטה עליה קו מלמעלה כי תדע כלו' כי זה ודאי תדע כי ביום ברוא אלהים שמים וארץ עדיין לא היו מלאכים ומה גם לאומר שלא נבראו עד יום ה' שהוא היותר נכון כאשר דרשו מג"ש של יעופף כנזכר בסמוך בס"ד: (ו) ושמא תאמר כי הלא גם בהיותך בתקפך היית מקיים עולם שהיית תם וישר כו' הלא דע לך כי אין הצדיקים מקיימים העולם אם לא על ידי יסורין כי הלא אם צדקתם מקיימת עונות הדור מבטלים על כן צריך יקבלו יסורי אהבה בעד הדור ורבינו הקדוש יוכיח כי הנה כאשר נרפא בכה רבי חייא עליו השלום ואמר אי לכם עוברות שבארץ ישראל כו' והוא כי אכן חליינו הוא נשא כו' כנודע וזה יאמר על מה אדניה הטבעו כו' לומר עם היות שנשמות הצדיקים שבכל דור ודור המה היוצרים ומקיימי העולם עם כל זה עיקר היסוד שעליהם נתיסדה ארץ מאז כקרשי המשכן שהאדנים היו יסודם הם האבות כמו שאמרו ז"ל בהבראם באברהם וכן בפסוק בוראך יעקב כו' שאמרו רבותינו ז"ל שאומר הוא יתברך לעולמו עולמי עולמי מי בראך יעקב בראך ישראל יצרך והנה כלם היו בעלי יסורין כנודע וזה אמר זכור נא על מה אדניה הטבעו כלומר אדני העולם שהם אברהם יצחק ויעקב ראה על מה הטבעו כלומר כי הטבעו בבוץ של יסורין לקיים העולם כענין כי לה' מצוקי ארץ ושמא תאמר כי קיום העולם היה על ידי אבן השתיה שממנה הושתת העולם הנה גם בזה אני אומר לך או מי ירה אבן פנתה לומר או אם תאמר שהאבן ההיא עשתה זאת ראה מי ירה אבן פנתה והענין מאמרם ז"ל בפרקי רבי אליעזר שאמרו כי אבן השתיה שממנה הושתת העולם היא האבן שהקים יעקב מצבה שנשתקעה תחת לארץ ועליה הושתת העולם ובזה יאמר ראה מי ירה אבן פנתה כי הלא היה יעקב והנה גם הוא היה על ידי זכות טרדותיו ויסוריו הרבים כלומר ואם כן אפוא למה זה תבעט ביסורין אחרי היותך ממקיימי הארץ מאז נתיסדה ואין זה לך כי אם על ידי יסורין: (ז) ושמא תאמר הנה ממוצא דבר הלא יראה כי גדולים צדיקים ממלאכי השרת כי המה היוצרים ומקיימי העולם והמלאכים שפלים להם והלא כמו זר נחשב לזה אמר אל תתמה מזה כי הלא ברן יחד כוכבי בקר כו' והוא מאמרם ז"ל על פסוק זה כי אין רשות למלאכים להלל לה' עד יתחילו ישראל בקרית שמע כו' וזהו ברן יחד כוכבי בקר ואחרי כן ויריעו כל בני אלהים הם מלאכי השרת: (ד) '''והנה''' רבותינו ז"ל בשמות רבה אמרו כשהיה אדם הראשון מוטל גולם הראהו הקדוש ברוך הוא כל הצדיקים העתידים לבא זה תלוי בראשו וזה בשערו וזה כו' וזהו שאמר הקב"ה לאיוב אתה רוצה לווכח עמי אם אתה יודע היכן אתה היית תלוי תווכח עמי כו' וזהו איפה היית כו' איפה שלך היכן היתה וראוי לשום לב מי הכניס את רבותינו ז"ל בפירוש זה בכתוב שאין זה משמעו ועוד איך בידעו איפה היה ראוי לווכח עמו יתברך הבלתי את סודות זולת זה לא סיים אלא בסוד זה אמנם הנה אין ספק כי הוקשה לרבותינו ז"ל כי ראו כי הנה בפסוק מי אפוא הוא הצד ציד כו' כתוב אפוא בוי"ו ואלף אחר הפ"א ובזה יש ה' שיורה שהיה שם מדה לפי המסורת וכענין דרשת רבותינו ז"ל על פסוק איפה לקנות היום שהוא על שלקטה כאיפה שעורים על כן אמרו שגם זה לשון איפה שהוא איפה שלך היכן היתה ואמר לו הוא יתברך אם תדע איפה שלך היכן היתה תדמה לנשמה ההיא טרם תתערב בחומר שראתה איפת כל צדיק וצדיק בגולם ההוא טרם תנתן בקרבו ותוכל לווכח עמי אך בהיותך בחומר לא תדע ואיך תערב אל לבך לכך או יאמר אם ידעת איפה שלך היכן היתה היית מכיר כי בבחינת האבר ההוא צריך תיקון אולי בו קלקל אדם אך אחר שלא תדע איך תווכח בי כי לא תשיג מקום קלקולך בהשכלה מושגת גם שאומר אליך:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף