עריכת הדף "אבני נזר/אבן העזר/קיט" (פסקה)

==קג==

קג) אולם לאחר העיון נראה דאין כאן חשש, דהנה הרמ"א בסי' מ"ב בשם תשו' הרשב"א בעדים ששמעו התקדשי לי בחפץ פלוני ואח"כ ראו החפץ יוצא מתחת ידה אינו קידושין עד שיראו הנתינה ממש, ושם בתשו' סי' אלף קצ"ג דאפי' ראו החפץ תחילה בידו ואח"כ בידה לא מהני עיי"ש היטב, ובסי' תש"פ דבקידושין עדות ראי' דידיעה בעי ממש, ומבואר מדברי הרשב"א דבקידושין לא מהני ידיעה בלא ראי', אך הב"ש הביא בשם המרדכי אם ראו דבר המוכיח יכולים להעיד כאילו ראו הקידושין ממש, והטור בסי' צ' בשם הרמ"ה דיני ממונות מתקיים בידיעה בלא ראי', וקידושין לא בעי דרישה וחקירה, ש"מ דדומה לדיני ממונות, א"כ מהני ידיעה בלא ראי' עכ"ד, ודברי הב"ש תמוהים מאד כמו שתמה הבית מאיר ג"כ, שהרמ"ה כתב שם כשראו ידיעה ברורה שאי אפשר רק שגזלו, שתחילת מנו החפצים ונכנס הוא ולא אחר וכשיצא מנו שוב החפצים ומצאו חסר דוודאי הוא לקח, ולמד דינו מנחבל שעלתה לו נשיכה בגבו דהוי דבר ברור, וכתבו התוס' שבועות (ל"ד) דכעין אומדנא דנחבל מהני אפי' בדיני נפשות, וא"כ אין כאן ראי' כלל מהרמ"ה, ובספר המקנה כתב דהא דמרדכי מיירי ג"כ מדבר ברור שא"א שנתן לה החפץ במתנה, שתיכף לאחר אמירת הרי את מקודשת ראו החפץ בידה [מיהו במרדכי שם משמע להדיא אפי' בידיעה שאינה ברורה מדמייתי ראי' מעידי יחוד שהוא רק ספק מקודשת] וא"כ יש להורות כסתימת הרמ"א, וא"כ בנ"ד דמחמת אומדנא דנענוע הגדר מוכח דמתחילה הי' המעשה בעצתה, ומ"מ אינו רק ידיעה בלא ראי' ולא חשוב עדים בקידושין: