עריכת הדף "
שיחה:תנ"ך/ויקרא/כז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== פסוק כא == === והיה השדה בצאתו ביובל === וברש"י: מיד הלוקחו מן הגזבר וכו'. ובשפ"ח הקצר בשם הרא"ם: אבל לא מיד ההקדש, כי לא ציוה בשום מקום שיצא השדה ביובל מיד ההקדש. יש להעיר דלכאו' לא משמע כך ברש"י לעיל (פס' טז) בהקדמתו לענין, שכתב: לפי שאינה הקדש אלא למנין שנות היובל וכו' וכו'. ומשמע שבכל מקרה השדה לא תהיה של הקדש ביובל, ודלא כהרא"ם כאן, ועיין. ובענין זה יש להעיר לדברי הרא"ם, שלכאו' אם אחד הקדיש את שדהו בסמוך ליובל מלפניו, היינו שנים בודדות קודם היובל, שיתכן שהקדש יוכלו בשיקול דעתם להחליט שלא למכור בנתיים את השדה, אלא לחכות ליובל, וכך ירויחו עוד חמישים שנה ששדה זו תהיה שלהם, ויוכלו למכרה במחיר גבוה הרבה יותר, ועיין בזה. והנה בגוף הדין כשנשאר ביובל ביד הגזבר, נחלקו בזה תנאים (ערכין פ"ז מ"ד), לרבי יהודה נכנסים לתוכה הכהנים שבמשמר שהיובל פגע בו, ונותנים את דמיה להקדש, לרבי שמעון נכנסים ולא נותנים להקדש כלום, ולרבי אליעזר לא נכנסים ולא נותנים אלא נקראת 'שדה רטושים' עד היובל השני שאז נקראת 'רטושי רטושין' וכו', ולעולם אינם נכנסים בה עד שיגאלנה אחר, וכאשר תצא ממנו ביובל – יכנסו בה כהנים בחינם. ובמחלוקת זו תלויים הגרסאות ברש"י בפס' כ "ואם מכר" או "אם מכר" (וכמבואר במקרא מפורש שם בהערות רש"י). [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:45, 2 במאי 2021 (IDT) === קודש לה' === וברש"י: אף זו תתחלק ביובל לכהנים של אותו משמר שיום הכיפורים של יובל פוגע בו. ומקורו בגמ' בערכין כח: ויש להעיר שהלא המשמרות היו קבועות כל השנה, כ"ד משמרות כל אחת שבועיים בשנה, וא"כ יוצא שתמיד יוה"כ פוגע באותן המשמרות (בערך), וא"כ מדוע קבעה התורה הק' שבכל הפעמים אותן המשמרות יקבלו את כל השדות הללו שנקנו מהגזבר. ואמרו לי שמכיון שבכל שנה אין בדיוק חמישים שבתות, ותלוי אם השנה מעוברת או לא, אם כן המשמרות לא היו קבועות ממש, ובפרט בהפרש של חמישים שנה. וכך משמע הלשון "שהיה היובל פוגע בו", שמשמע שאינו דבר קבוע וידוע מראש. אמנם שוב ראיתי שבגמ' בתענית יז. מבואר לא כך (אלא כפי הבנתי הראשונה), משום שכתוב שם: מכאן אמרו, כל כהן שמכיר משמרתו ומשמרת בית אב שלו ויודע שבתי אבותיו קבועין שם אסור לשתות יין כל אותו היום. וברש"י: היודע מאיזו משמרת הוא וכו' ויודע איזה יום ואיזה שבת היו עובדים. ואי נימא שהיה משתנה לכאן ולכאן, אם כן באיזה יום ייאסר עליהם לשתות יין? ומבואר שהיה קבוע ממש באותו יום כל השנים, והדרא קושיא לדוכתא. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:45, 2 במאי 2021 (IDT)
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
פסקה חדשה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף