עריכת הדף "שיחה:תנ"ך/ויקרא/כב" (פסקה)

=== ומיד בן נכר וגו' ===
וברש"י: נכרי שהביא קרבן ביד כהן להקריבו לשמים לא תקריבו לו בעל מום, ואף על פי שלא נאסרו בעלי מומים לקרבן בני נח אלא אם כן מחוסרי אבר, זאת נוהגת בבמה שבשדות, אבל על המזבח שבמשכן לא תקריבוה. 

מעניין הדבר שרש"י לא מתייחס לדינו של הנכרי במזבח שבביהמ"ק - בית עולמים, אם דינו כבמשכן או כבבמה. ונראה שדינו כבמשכן. וכן במת ציבור כנוב וגבעון - לכאו' דינן כמשכן, וכפי שמבואר בגמ' המובאת להלן בסמוך, שרק בבמת יחיד הותר לגוי להביא קרבן, ולא בבמת ציבור. וכך מדויק אף ברש"י כאן, שמתיר להם רק 'במה שבשדות' - היינו במת יחיד ולא במת ציבור. וע"ע בגמ' שם.

שוב ראיתי במקור דברי רש"י – הגמ' בתמורה דף ז. ששם איתא: "ס"ד אמינא הואיל ולא נצטוו בני נח אלא על מחוסר אברים, לא שנא במזבח דידהו ולא שנא במזבח דידן, קמ"ל". ופירש"י בד"ה בבמה דילהון: בבמת יחיד שעשה העכו"ם לשמים וכו'. ומבואר שרק בבמה שלו מתקבלים בעלי מום, ולא בבמת יחיד של ישראל, ואילו ברש"י כאן משמע שבכל "במה שבשדות" לא נאסרו בעלי מומין לקרבן בני נח, ועיין בזה. ובכל אופן ברור בדעת הגמ' שהמזבח שבביהמ"ק דינו כמזבח של המשכן, דשניהם נחשבים כ"מזבח דידן", ואין מקבלים בהם בעלי מומין. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:22, 20 באפריל 2021 (IDT)