עריכת הדף "שיחה:תנ"ך/ויקרא/ב" (פסקה)

== פסוק יב ==
=== קרבן ראשית תקריבו אותם ===
וברש"י: מה יש לך להביא מן השאור ומן הדבש, קרבן ראשית, שתי הלחם וכו'. 

מבואר בדברי רש"י שפסוק זה הינו המשכו של הפסוק הקודם "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'". והקשו ע"ד רש"י הללו, שהלא ישנם גם לחמי חמץ שבתודה, והם אינם 'ראשית'. וצ"ע גדול.

וראה ברמב"ן לקמן (פר' אמור כג, יז) שביאר מדוע אסור להקריב חמץ מלבד שתי הלחם וקרבן תודה, ז"ל: "חמץ תאפינה". צוה הכתוב שתהיינה חמץ, לפי שהם תודה לשם כי חקות קציר שמר לנו, וקרבן תודה יבוא על לחם חמץ. ואולי אסור החמץ מפני שירמוז אל מדת דין, כי נקרא "חמץ" כאשר יקרא היין אשר יקהה חומץ יין וחומץ שכר (במדבר ו, ג), והלשון נגזר מלשון "מעול וחומץ" (תהלים עא, ד), כי נגזל מהם טעמם ולא יאכלו, וכן "כי יתחמץ לבבי" (שם עג, כא) יכעוס ויאבד טעמו ממנו. ובעבור שהקרבנות לרצון לשם הנכבד, לא יובאו מן הדברים אשר להם היד החזקה לשנות הטבעים, וכן לא יבאו מן הדברים המתוקים לגמרי כגון הדבש, רק מן הדברים המזוגים, כאשר אמרו בבריאת העולם (ב"ר יב טו) שיתף מדת רחמים במדת הדין ובראו. והנה בחג השבועות שהוא יום מתן תורה יביא הקרבן בדין תודה, כי הוא יום העצרת, והמשכיל יבין. וזה סוד מה שאמרו רבותינו (ויק"ר ט ג), כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל לעולם וכו', כי בו מצה וחמץ כענין בעולם הבא, עכ"ל. ואמנם לכאו' אין בדבריו בכדי ליישב את הקושיא הנזכרת, שמבואר בפסוק כאן שרק מה שהוא 'ראשית' הותר בחמץ. וצ"ע. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 14:18, 18 במרץ 2021 (IST)