עריכת הדף "רד"ק/בראשית/א" (פסקה)

== יד ==

'''יהי מאורות.''' לשון הויה אינו שומר בהרבה מקומות יחיד ורבים זכר ונקבה, ואמר יהי לשון יחיד על מאורות שהוא לשון רבים, וכן אמר "כי יהיה נערה בתולה" {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כב#כג|דברים כב כג]]}} והמאורות האלה נבראו ביום ראשון עם הגלגלים, כמו שכתבנו, אלא שלא היה אורן עובר לארץ, לפי שלא היה הרקיע נכון לקבל אותן גם לא הארץ שלא היתה יבשה כל צרכה, ובאשר הרקיע ברצון האל ביום השני נמתח, ונתראה היבשה, והארץ הוציאה צמחה ביום שלישי, ונתחזק הרקיע ברביעי, אמר האל שיראו מאורות ברקיע ויעשו פעולתם בארץ להיות הדשא עשב מזריע זרע, והעץ עושה פרי ברביעי; וזהו שאמרו חז"ל {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/יא/א|ראש השנה יא.]]; [[בבלי/חולין/ס/א|חולין ס.]]}} "כל מעשה בראשית בקומתם נבראו" וזה היה ביום הרביעי לדשאים ולאילנות, כלומר נבראו בגדולתם השלם וכן הנבראים האחרים לכל אחד ואחד ביומו, וכל אחד ואחד היה בעת בריאתו בתמונתו השלמה, כפי מה שהוא כל לשון מין ומין, וזהו שאמרו חז"ל "בדעתן ובצביונן נבראו" אם היה בהן דעת וחפץ להכיר, והאדם מכיר בהם הדעת והחפץ, וזהו שאמר קהלת {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/ג#יא|ג יא]]}} "את הכל עשה יפה בעתו", ועת השלמת הדשאים והאלנות ברביעי היה, ולא נשתלמה בריאותם עד יום רביעי שמשלו בהם המאורות; וזהו מה שאמרו חז"ל {{ממ|[[בבלי/חגיגה/יב/א|חגיגה יב.]]}} "הן הן המאורות שנבראו ביום הראשון אלא שלא תלאן עד יום רביעי", וזהו לשון תלאן, כדבר התלוי מלמעלה למטה, מן הגבוה לשפל. ברקיע השמים, הוא האויר, וכן "על פני רקיע השמים" {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#כ|א כ]]}} ונקרא רקיע, כמו שכתבנו, לפי שהוא רקוע פרוש ומתוח, וקראו האל שמים, לטעם שכתבנו, וסמך אותו אל השמים, שהם הגלגלים, באמרו רקיע השמים, לפי שהוא טפל להם תדבק להם ומקבל אורם. 

'''להבדיל בין היום ובין הלילה.''' כי עד עתה היה האור ביום והחושך בלילה, אבל עתה אמר שיהיה מאור בכל אחד מהם, המאור הגדול ישמש ביום, והאחד הקטן ישמש בלילה וזו היא הבדלה, וכל אחד יעשה גם כן בנמצאות השפלות כפי הנאות לו, תבואת שמש וגרש ירחים, וכן עשו בדשאים ואילנות, כמו שכתבנו, פעולה חזקה ברצון האל אותו היום שנגמרו בגדולם השלם. 

'''והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים.''' לאותות, הם השעות, למועדים, הם מועדי השנה ותקופותיה, כי כמו שהשנה נחלקת לארבע תקופות שהם החום והקור, הקיץ והחורף, כן היום והלילה שהם כ"ד שעות נחלקים לארבע תקופות, לפיכך זכר לאותות על שעות היום; ולימים, ימי החדש שהם כ"ט יום וחצי ושני שלישי שעה וע"ג חלקים, ושנים, הם ימי השנה שהיא שנת השמש שהיא שס"ה יום ורביעי, וזה פירש שנה שתשוב השמש שנית באלה הימים אל הנקודה אשר החלה ממנה, וימי שנת הלבנה הם שנ"ד יום ורביעי, ותרגום ירושלמי "ויהי לאתין ולסמנן ולמקדשא בהון ריש ירחא ושנין":