עריכת הדף "רבנו מנוח/חמץ ומצה/ב" (פסקה)

== יב ==

'''כתב ''' הרב ''' הניח חמץ בזוית זו ומצאו בזוית אחרת צריך לבדוק.''' אמר המפרש כדאמרי' גבי קרדום שאבד בבית אדם טמא נכנס לשם ונטלו והכא נמי חיישינן לעכבר:

'''כתב ''' הרב ''' או שהניח תשע חלו' ומצא בה עשר צריך לבדוק.''' דהלכתא כרבנן דאמרי' גבי [במס'] ביצה הניח מנה של מעשר ומצא מאתים חולין ומעשר מעורבין זה בזה דברי ר' וחכמים אומרים הכל חולין דאמרי' מנה ראשון נטל והני מאתים אחריני נינהו והכי נמי אמרינן הכא דתשע נטלו והני אחריני נינהו. או שהיו תשעה צבורין מצה כו' ופירש ככר מהם כו' כלומר שפירש על ידי גוי שאינו נאמן או ע"י קטן שאין בו דעת לשאול או שנתגלגל מן הצבורין ואינו יודע אם חמץ או מצה ובא עכבר ונטל הככר שפירש ונכנס לבית בדוק צריך לבדוק. ותמהנו על הרב היכי כתב בהא שצריך לבדוק דהא קי"ל כל דפריש מרובא פריש כדאמרינן גבי תשע חנויות כו' ובנמצא הלך אחר הרוב וא"כ גבי צבורין היכא דפריש נזיל בתר רובא, ויש לומר לדעת הר"מ דאיכא לאיפלוגי בין פריש כלהו לפריש מקצתייהו כדאמרינן התם במסכת יומא דבפריש מקצתייהו לא אמרינן כל דפריש מרובא פריש וכל זה אינו מספיק ומורי יצ"ו תירץ ודקדק מלשון הרב שלא אמר צריך בדיקה אלא כגון שנכנס אותו עכבר בבית אחר בדוק שנמצא שהוציאו מחזקתו אבל בבית גופיה שפירש אם לא הוציאו משם ודאי בההיא אמרינן כל דפריש מרובא פריש שהרי יש שם רוב מצה ולא הוציאו מחזקתו ודוק בלשון הרב ותשכח ואעפ"כ תימה הוא מה הכריחו להרב ז"ל להניח דרך התלמוד ולתפוש דרך אחרת ולא מצאנוהו אלא בבבלי ומצאתי ספר אחר שהגיהו בו תשעה צבורין של חמץ ואחד של מצה ולפי זאת הנוסחא לא קשיא מידי אבל לפי הנוסחא הראשונה אין צריך לבדוק ואפילו בטול לא בעי דכל דפריש מרובא פריש שהרי יש שם רוב מצה ולא הוציאו מחזקתו:

'''כתב ''' הרב ''' או שבא עכבר כו' ספק נכנס לבית זה או לא נכנס צריך לבדוק.''' אמר המפרש הא מדמי לה בגמרא לבקעה בימות הגשמים וטומאה בשדה פ' ואמר הלכתי למקום הלז ואיני יודע אם נכנסתי לשדה זו אם לאו ר' אליעזר מטהר וחכמים מטמאין והלכה כחכמים לפיכך צריך לבדוק. זהו דעת הרב אך דעת ר"ש דאין צריך לבדוק דודאי בבקעה פליגי משום דטומאת מת חמורה אבל בבדיקת חמץ אפילו רבנן מודו דלא מצרכי' בדיקה בספק ביאה. ודעת הרב בעל התוספות דאפילו בטול לא צריך שכתב לא תימא טעמייהו דרבנן בבקעה משום דכולה בקעה כחד שדה היא שהרי מפורש טעמה של חכמים במסכת טהרות כל שאתה יכול לרבות ספקא וס"ס ברשות היחיד טמא ברשות הרבים טהור והלכתא גמירי לה הכי גבי טומאה אבל בשאר איסורין כל תרי ספיקי לקולא הלכך אפילו בטול לא צריך והאי ספקי תרי נינהו ספק על ספק לא על ואת"ל על דלמא לאו להאי עייל אלא להאי: