עריכת הדף "
רבנו מנוח/חמץ ומצה/ב
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יב == '''כתב ''' הרב ''' הניח חמץ בזוית זו ומצאו בזוית אחרת צריך לבדוק.''' אמר המפרש כדאמרי' גבי קרדום שאבד בבית אדם טמא נכנס לשם ונטלו והכא נמי חיישינן לעכבר: '''כתב ''' הרב ''' או שהניח תשע חלו' ומצא בה עשר צריך לבדוק.''' דהלכתא כרבנן דאמרי' גבי [במס'] ביצה הניח מנה של מעשר ומצא מאתים חולין ומעשר מעורבין זה בזה דברי ר' וחכמים אומרים הכל חולין דאמרי' מנה ראשון נטל והני מאתים אחריני נינהו והכי נמי אמרינן הכא דתשע נטלו והני אחריני נינהו. או שהיו תשעה צבורין מצה כו' ופירש ככר מהם כו' כלומר שפירש על ידי גוי שאינו נאמן או ע"י קטן שאין בו דעת לשאול או שנתגלגל מן הצבורין ואינו יודע אם חמץ או מצה ובא עכבר ונטל הככר שפירש ונכנס לבית בדוק צריך לבדוק. ותמהנו על הרב היכי כתב בהא שצריך לבדוק דהא קי"ל כל דפריש מרובא פריש כדאמרינן גבי תשע חנויות כו' ובנמצא הלך אחר הרוב וא"כ גבי צבורין היכא דפריש נזיל בתר רובא, ויש לומר לדעת הר"מ דאיכא לאיפלוגי בין פריש כלהו לפריש מקצתייהו כדאמרינן התם במסכת יומא דבפריש מקצתייהו לא אמרינן כל דפריש מרובא פריש וכל זה אינו מספיק ומורי יצ"ו תירץ ודקדק מלשון הרב שלא אמר צריך בדיקה אלא כגון שנכנס אותו עכבר בבית אחר בדוק שנמצא שהוציאו מחזקתו אבל בבית גופיה שפירש אם לא הוציאו משם ודאי בההיא אמרינן כל דפריש מרובא פריש שהרי יש שם רוב מצה ולא הוציאו מחזקתו ודוק בלשון הרב ותשכח ואעפ"כ תימה הוא מה הכריחו להרב ז"ל להניח דרך התלמוד ולתפוש דרך אחרת ולא מצאנוהו אלא בבבלי ומצאתי ספר אחר שהגיהו בו תשעה צבורין של חמץ ואחד של מצה ולפי זאת הנוסחא לא קשיא מידי אבל לפי הנוסחא הראשונה אין צריך לבדוק ואפילו בטול לא בעי דכל דפריש מרובא פריש שהרי יש שם רוב מצה ולא הוציאו מחזקתו: '''כתב ''' הרב ''' או שבא עכבר כו' ספק נכנס לבית זה או לא נכנס צריך לבדוק.''' אמר המפרש הא מדמי לה בגמרא לבקעה בימות הגשמים וטומאה בשדה פ' ואמר הלכתי למקום הלז ואיני יודע אם נכנסתי לשדה זו אם לאו ר' אליעזר מטהר וחכמים מטמאין והלכה כחכמים לפיכך צריך לבדוק. זהו דעת הרב אך דעת ר"ש דאין צריך לבדוק דודאי בבקעה פליגי משום דטומאת מת חמורה אבל בבדיקת חמץ אפילו רבנן מודו דלא מצרכי' בדיקה בספק ביאה. ודעת הרב בעל התוספות דאפילו בטול לא צריך שכתב לא תימא טעמייהו דרבנן בבקעה משום דכולה בקעה כחד שדה היא שהרי מפורש טעמה של חכמים במסכת טהרות כל שאתה יכול לרבות ספקא וס"ס ברשות היחיד טמא ברשות הרבים טהור והלכתא גמירי לה הכי גבי טומאה אבל בשאר איסורין כל תרי ספיקי לקולא הלכך אפילו בטול לא צריך והאי ספקי תרי נינהו ספק על ספק לא על ואת"ל על דלמא לאו להאי עייל אלא להאי:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף