עריכת הדף "קונטרס הספיקות/ו" (פסקה)

== י ==
אך דע שמ"ש הרא"ש לדברי האומר דמהני ת בתיקו אי תפס הבהמה משתלם ח"נ אף דאיכא ס"ס לא מטובו הוא אומר כך ומילתא יתירתא אבל דבריו מוכרחין מדברי הרי"ף שלפי מה שהניח הרא"ש בדעתו דמש"ה לא הביא הך בעיא דיש שנוי לצרורות לרביע נזק משום דאין נפקותא בבעיא זו דלא דיינין האידנא דבר שנוי משום דקרן הוא אלא בדתפס ואז משתלם ח"נ משום דמהני ת' בתיקו וכמ"ש דבריו בריש כלל ד' והרי הך בעיא דהלכה במקום שא"א שלא תתי' הביא הרי"ף דסלקא בתיקו וכיון דלדעתו מהני תפיס' בתיקו ע"כ לומר דאי תפס גובה הימנו ח"נ ואף דאיכא ס"ס שלא להשתלם אלא רביע נזק לא מפקינן מיני' וזהו שכתב הרא"ש ולדברי כו' אע"ג דאיכא ס"ס כו' וז"ב בכוונת הרא"ש ז"ל:

אמנם לדעתי העני' נראה דאפילו לפי דרך הרא"ש בדעת הרי"ף אין מזה הכרח לומר דהרי"ף יסבור דאפילו היכי דח' מ"ק מצטרף בהדי רובא דלא יוציא מהמוחזק שלפי מ"ש בכלל ד' סעיף ד' ה' דטעמא דהרי"ף לפי דרך זה מה דמחלק בין תיקו לת"כ משום דס"ל דבס' דדינא לא מוקמינן באיסורי על חזקה קמייתא משום דבשביל ח"ק לא אשתני הדין וכל דבאיסורי ליכא ח"ק גם בממונא ליכא ח' מ"ק ע"ש שהארכתי בזה וכיון דבס' דדינא ס"ל להרי"ף דליכא ח' מ"ק שפיר לא מפקינן בס' דדינא מהתופס אפילו היכי דאיכא לאידך ס"ס משום דרובא בלי ח' מ"ק ל"מ לאפוקי מהמוחזק אפילו היכי דגם להמוחזק ליכא ח' מ"ק כמ"ש בסעי' ח' אליבא דהת"ה והוא נכון. ולפ"ז נרא' לומר לדעת הרמב"ם דאיהו סובר ג"כ דמהני תפי' בתיקו וכמו שנתבאר למעלה ומיני' אין הכרח שיסבור דלא מוקמינן אחזקה קמייתא באיסורי בס"ד שהרי איהו אף בספיקא דמציאות דודאי מהני בי' ח"ק סובר דמהני תפי' שהרי בת"כ פסק ג"כ דא"מ וא"כ איכא למימר דאע"ג דלדעת הרמב"ן מהני ת' בס' דדינא היינו דוקא בחד ס' אבל היכא דס"ס מסייע להבעלים תו לא מהני תפי' אידך כיון דרובא וח' מ"ק מסייעי להבעלים ועם זה ראיתי לתרץ דקדוק נאות בלשון הרמב"ם בפ"ב מנ"מ וז"ל היתה מהלכת בר"ה ובעטה והתיזה צרורות והזיקו בר"ה פטור ואם תפס הניזק רביע נזק א"מ מידו שהדבר ספק שמא שינוי הוא ואינה תולד' דרגל שהרי בעטה:

בעטה בארץ ברשות הניזק והתיזה צרורות מחמת בעיטה והזיקו שם חייב לשלם רביע נזק שזה שינוי הוא בהתזת צרורות ואם תפס הניזק ח"נ א"מ מידו ואפילו הית' מהלכת במקום שא"א לה שלא תתיז ובעט' והתיז' משלם רביע נזק ואם תפס הניזק ח"נ א"מ מידו וכבר הבאתי רוב לשונו לעיל ומפני שאני רואה מה שיש לדקדק בו הוצרכתי להביא לשונו עוד פה. הנה זקן ביתו הוא הה"מ ביאר שיטתו באמרי נועם ואמר שהרמב"ם ז"ל סובר דבעיא דיש שינוי לצרורות לרביע נזק היא להקל ולהחמיר דאם נאמר יש שינוי לצרורות דיינין לי' כקרן ממש ובין ברשות הניזק ובין בר"ה חייב רביע נזק ואם נאמר אין שינוי לצרורות דינו כרגל ממש וברשות הניזק משלם ח"ל דהלכה למשה מסיני הוא ובר"ה פטור לגמרי כרגל ועפ"ז כלכל הרמב"ם דבריו במשפט בכל חילוקיו זהו תורף דבריו:

והן אמת שמדברי הרא"ש דפ"ב דב"ק שהבאתי לעיל יש ללמוד דלא סבר הכי שהרי כתב דבהלכ' בר"ה כמקום שא"א שלא תתיז ובעט' והתיז' והזיק' דלדברי האומר דמהני תפיס' בתיקו אי תפס משתלם ח"ל ולדעת הרמב"ם בכה"ג לא משתלם יותר מרביע נזק דממ"נ אי יש שינוי לצרורות לרביע נזק לא משלם יותר מרביע ואי אין שינוי דינו כרגל ואינו משלם כלל אלא ע"כ דס"ל להרא"ש דאי אפילו אין שינוי לצרורות לרביע נזק אפ"ה שינוי מיהו הויא ומיחייב בר"ה ח"נ וזהו נמי שיטת הראב"ד בהשגות שם וכ"כ הלח"מ שם ויפה פירש. מ"מ דברי הה"מ מאד נאמנו לדעת הרמב"ם ז"ל והוא כוונתו באמת אבל יש לדקדק מדוע לא כתב הרמב"ם גבי בבא הראשונ' דהית' מהלכת בר"ה כו' שכתב דאם תפס הניזק רביע נזק א"מ מידו הוי לי' למימר דאפילו הית' מהלכת במקום שא"א שלא תתיז ובעטה והתיזה ותפס הניזק רביע נזק א"מ מידו כדרך שהשמיענו האי מילתא לענין רשות הניזק לאשמעינן רבותא בפטורא דהמזיק דכל שלא תפס הניזק אינו משלם יותר מרביע ה"נ הוי לי' לאשמעינן ברישא רבותא בתפיסת הניזק דהיכי דתפס א"מ מידו אפילו בהיתה מהלכת במקום שא"א שלא תתיז וע"פ האמור ניחא דבר"ה בהלכה כמקום שא"א שלא תתיז אפילו אי תפס לא משתלם לדעת הרמב"ם כלל משום דאיכא ס"ס להמזיק להצטרף רובא בהדה ח' מ"ק דידי' חדא דלמא אין שינוי לצרורות ולעולם דינה כרגל ופטור לגמרי בר"ה ואת"ל יש שינוי דילמא האי כיון דא"א לה אורחה היא ובכה"ג ל"מ תפיס' השני משא"כ בסיפא לענין רשות הניזק שפיר מהני תפיסתו דהתם אדרבה הס"ס שהוא הרוב מסייעא להתופס כמ"ש לעיל אלא דאפ"ה בלי תפיסה לא מפקינן מיני' דהמזיק משום דא"ה במא"ה ובזה שפיר מהני תפיסה דאפי' בס' השקול מהני תפיסה לדעתו ובאו דברי הרמב"ם ז"ל בדקדוק גדול כראוי לו: