עריכת הדף "מפתח/נדה/סא/ב" (פסקה)

==בגד צבוע מטמא משום כתם ור"נ בר יוסף וכו'.==

''' אי קיי"ל כת"ק או כר"נ.''' עי' רמב"ן בהל' נדה פ"ד ה"ו, שפ' כת"ק. אולם הרמב"ם איסו"ב פ"ט ה"ז פ' כר"נ. ועי' תוה"ב להרשב"א ב"ז ש"ד שהביא ב' הדעות, וכ"ה הרא"ש סימן א', והסכימו להרמב"ם משום דבכתמים שומעים להקל. וכ"פ באשכול סימן מ"ב. ובמאירי ד"ה בגד צבוע. וכ"ד האורחות חיים יו"ד עמ' קכ"ד. וטור סימן ק"צ ס"י, ובשו"ע שם, ורמ"א שם ס"י. וכ"כ מהריק"ש. ועי' בס' האגור הל' כתמים סימן אלף שס"ז.

'''הטעם לפסוק כר"נ.''' תוה"ב שם, רא"ש שם.

'''י"א דלר"נ בר יוסף, נמי אינו מטמא רק לענין טהרות אבל לא לבעלה.''' הגהמ"י איסו"ב פ"ט אות ו', בשם רבינו שמחה, ויעויין שם דכ"ד הראב"ן, [ועי' שו"ת יד הלוי סימן צ"א, דלא נמצא כן בראב"ן, וטס"ה וצ"ל הרמב"ן, וכבר עמד בזה באבן שלמה שם, אמנם עי' תשובה מאהבה ח"א סימן קס"ג מש"כ דהראב"ן לשיטתו]. ועי' דגמ"ר סימן ק"צ סק"ג, שהק' אמאי הקיל השו"ע כיון דהרמב"ן ורבינו שמה והראב"ן מחמירין עכ"פ לבעלה. וכיו"ב כ' בס' חדרי דעה סימן ק"צ. והגהות כת"י מהר"ד קורינאלדי, ועי' בשיו"ב סימן ק"צ סק"ד, ובס' טוב עין סימן י"ח אות צ"ח. ועי' מקור חיים סקמ"ח, להחמיר בזה. אולם עי' שו"ת תשובה מאהבה ח"א סימן קס"ג, שו"ת חת"ס יו"ד סימן קס"א, שהאריכו להקל בזה. וכ"ה בברכי יוסף בשיורי ברכה סימן ק"צ סק"ד, ובשו"מ תליתאה ח"א סימן שכ"ב. וכ"ה במעיל צדקה סימן ס"ב, והו' בסד"ט שם סכק"א, ושם סוסקל"ו. וכ"פ בשו"ת אדני פז סימן כ'. ובחמדת שלמה סימן כ', והו' בפ"ת סימן קצ"ו סקי"ב, ובשו"ע הגר"ז סימן ק"צ ס"י, והמלבושי טהרה בבמ"ח סימן ק"צ ס"י, והחכ"א כלל קי"ג ס"ט, ובערוה"ש שם סמ"ד. ובשו"ת ערוגת הבושם יו"ד סימן קכ"ו, ובשו"ת ברית יעקב יו"ד סימן נ"ח, ובשו"ת בית שערים יו"ד סימן רס"א, ובשו"ת נהרי אפרסמון יו"ד סימן קנ"ח, ובצ"צ בפסקי דינים דרנ"ג. עיי"ש. ועי' מסגרת השלחן שם ס"י, דצ"ע בזה. ועי' שו"ת שבה"ל ח"ב סוס"י פ"ז, דעכ"פ ממדת חסידות יש להחמיר בזה, וכ"כ בלחו"ש סימן ק"צ לחם סקל"ח. ובבדי השלחן שם ס"ק קט"ז, ובפרדס שמחה שם סקל"ה. וע"ע שו"ת בית שלמה ח"ב סוס"י ל"ג. ועי' פתחא זוטא סקי"ט. וע"ע סד"ט סימן ק"צ סקל"ו, דאפי' בודאי מגופה בלא הרגשה מקילי' בזה. ועי' להלן בזה. וע"ע משנ"ת להלן בד"ה על בגדי צבעונין.

'''ק' לשי' זו, מדמצינן בכל נדה דמחמרי' לטהרות יותר מלבעלה.''' שו"ת תשובה מאהבה ח"א סימן קס"ג. שו"ת חת"ס יו"ד סימן קס"א.

'''מו"מ בידוע שהכתם בא מגופה.''' עי' מנחת שלמה ח"ב סימן ע' אות כ"ה, דזה תלי' אי ראיה בלא הרגשה סותרת ז"נ. וכ"כ בפרדס שמחה מקור המעיין ס"ק קמ"ז, וכ"מ בסד"ט קצ"ד סק"ד ד"ה ולפי"ז הא. ובעיקר הענין, אי ראייה בלא הרגשה, סותרת ז"נ, עי' חוו"ד סימן קצ"ו סק"ג. סד"ט סימן קצ"ד סק"ד, [יעויין שם דלדעת הרמב"ם דדם קושי עולה, ה"ה ראתה בלא הרגשה, ולהחולקים אינו עולה, אבל מ"מ לא נתבאר בדבריו דסותרת, רק דאין עולה]. ועי' חי' רא"ל ח"ב סימן ס"ח. ועי' שו"ת אבנ"מ סכ"ג [להשיג על החוו"ד]. ועי' שו"ת חת"ס יו"ד סימן קע"ז [להשיג על החוו"ד]. ועי' חזון איש סימן קכ"א כ"ג. ועי' בית אפרים סוס"י מ"ח דלא כהחוו"ד, וכן בשו"ת ברית אברהם סימן מ"ב, ובשו"ת מהרש"ם ח"ב סימן קפ"ב, וכן הסיק במנח"ש מהדו"ת סימן ע' אות כ"ג, כ"ה. ועי' או"ש איסו"ב פ"ז ה"ח. מנחת שלמה ח"ב סע"ב ענף ג'.