עריכת הדף "מעשה רקח/מכירה/כא" (פסקה)

== יט ==

'''האומר לחבירו בית מבתי ושור משורי וכו'.''' כתב הרה"מ ז"ל מימרא במנחות ע"כ, והיא בדף ק"ח [ע"ב] דפריך, מיתיבי בית בביתי אני מוכר לך ונפל מראהו נפול, עבד בעבדיי אני מוכר לך ומת מראהו מת, ואמאי ליחזי היידן נפל היידן מת, ומשני לוקח קאמרת שאני לוקח דיד בעל השטר על התחתונה, השתא דאתית להכי אפילו תימא עלייה דגריעא יד בעל השטר על התחתונה ע"כ, משמע דאף עלייה מצי למיהב ליה אף דגריעא, ומכל שכן לפי מה שכתב רבינו בפ"ט דהלכות נדרים הט"ו, דעלייה בכלל בית היא, והיא משנה בנדרים דף נ"ו [ע"א], וסוגיא דהתם פליגא אהך דמנחות דמסיק התם מאי עלייה מעולה שבנכסיו, והר"ן בשם הרמב"ן ז"ל כתב, דאפילו למסקנא דמנחות הא דרב הונא כרבנן אתיא, דאיכא למימר דהאי דנקט בית בביתי ולא נקט בית סתם לא מבעיא קאמר, לא מיבעיא בית סתם דמראהו עלייה דגריעא אלא אפילו כי אמר בית בביתי דבכי האי גוונא למעליותא משמע כדאמרינן התם הגדול הקדיש, אפילו הכי גבי לוקח מראהו עלייה דגריעא וכו', וכן פסק הרמב"ם ע"כ. אמנם הרא"ש ז"ל פירש שם וז"ל: ודאי אם אמר לו בית סתם מראהו עלייה, אבל השתא דאמר לו בית בביתי האי לישנא משמע לאפוקי עלייה דגריעא משום עליה וירידה, וצריך ליתן לו המעולה שבין שני בתים דהיינו בית ועלייה, מיהו בית הגרוע שיש לו יכול ליתן לו והכי מסיק בשלהי מנחות דיד בעל השטר על התחתונה ע"כ, וכן פסק הטור חו"מ סי' רי"ד, נמצא דרבינו מפרש כפירוש הרמב"ן שהביא הר"ן ז"ל דאפילו בבית מביתי נותן לו עלייה, ודלא כהרא"ש ז"ל דמחלק בין בית סתמא לבית מביתי.

'''ולפי ''' זה יש לתמוה על הרב בעל המפה ז"ל שם שעל דברי הרב בית יוסף בשו"ע שכתב כדברי רבינו, הגיה ז"ל אבל אינו נותן לו עלייה, אבל אם אמר לו רק בית אני מוכר לך יכול ליתן לו עלייה דהא נמי איקרי בית ע"כ, וקשה תרתי, חדא, דמנא ליה דכוונת הרב ב"י שהעתיק דברי רבינו סבירא ליה דבבית מביתי אינו נותן לו עלייה שהיא סברת הרא"ש ז"ל, ואמאי לא נימא דכיון דאיכא סברת הרמב"ן שהביא הר"ן ז"ל דאינו מחלק בין בית סתם לבית שבביתי, ורבינו סתמא נקט משמע להדיא דכוותיה סבירא ליה מדלא חילק, ותו דהיה לו לכתוב זה בשם יש אומרים כיון דעכ"פ הרמב"ן פליג עלה, והסמ"ע ז"ל שם נדחק [שאפשר שמור"ם] לא חשש להאריך לכתוב פלוגתא בזה, וכתבו בפשיטות מאחר שהרא"ש והטור סתמו וכן כתבו ע"כ. ורבינו השמיט החלוקא דעבד בעבדי אני מוכר לך, גם הטור והרב ב"י השמיטוה ולא ידעתי למה, דאם תאמר שהוא נלמד מבית שבביתי ושור משוורי א"כ תקשה על הברייתא למה הזכירו מאחר שהוא נלמד מאינך.