עריכת הדף "מעשה רקח/גירושין/ד" (פסקה)

== יג ==

'''כלומר משפט יהיה ביני ובינך.''' אבל רש"י בגמרא פירש דין הוא שאגרשך כלומר שאילולי כן לא הייתי מגרשך א"כ הוי בעל כרחו ואינה מגורשת ולפירושו אתי שפיר מ"ש אח"ז די יהוי ליכי מנאי וכו' דהיינו הגירושין שאני מוכרח לגרשך אמנם לפי' רבינו ק' דכיון שמשמעות ודין היינו משפט דמשמעותו ריב או תביעה איך שייך לומר אח"ך די יהוי ליכי מנאי וכו' ולמה לא בחר בפי' רש"י. לכ"נ דכוונת רבינו כפי' רש"י ממש וה"ק משפט ביני ובינך שע"י צריך אני לגרשך ושוב מפרש מהו המשפט דהיינו הגט שוב מצאתי כדברי להרא"ם ח"א הביאו הרב גט פשוט סי' קכ"ו והנה רבינו השמיט ההיא דלא ליכתוב לאתנסבא באל"ף וכתב ה"ה ז"ל שלא הזכירו מפני שהוא בשינוי האותיות מה"א לאל"ף וכו' ע"כ ואף שאין זה כדאי מ"מ נראה שדבריו אמת שהרי הוא נלמד בק"ו מלי מהך שכתב ז"ל דאף שהחששא היא רחוקה ועוד שצריך להחליף ה' בחי"ת ואפ"ה חיישינן מכ"ש בהא שהוא דבר קל וכן הסכים הפר"ח שם ודלא כהרד"ך ז"ל שכתב שדעת רבינו להכשיר בזו ע"ע ולעד"ן עוד שהרי רבינו כתב למעלה דין ט' שיזהר בלשון הכתוב בגט שלא ישתנה משמעו וכו' וא"כ מדרבנן מיהא דין הוא שיפסל ואין להק' ממ"ש בדין הבא הרי שכתב וכו' דמשמע דדוקא בהני הוא דמפסיל אבל במה שלא הזכיר בפי' אין לנו לפוסלו דהא ליתא חדא שהרי כתב שם או שכתב היודי"ן שאמרנו שלא יכתבו דהיינו לי מהך וא"כ אתי במכ"ש כאמור ועוד שהרי הוסיף וכן כל כיוצא בזה וא"כ י"ל דגם לאתנסבא בכלל ודו"ק: