עריכת הדף "מלבי"ם/דברים/כב" (פסקה)

== י ==

<small>[עט]</small> '''לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו''' . מלת יחדיו מיותר דא"ל שנטעה שאסור לחרוש בשור וחמור אף שאינם ביחד רק כ"א בפ"ע, (וז"ש יכול לעולם) שזה נדע ממ"ש למען ינוח שורך וחמורך הרי שבחול יצויר שהשור וחמור עושים מלאכה, ונדע שמ"ש לא תחרוש בשור ובחמור היינו יחדיו, ומשיב ע"ז מפני שמה שאומר לא תחרוש בשור וחמור הוא רק לדוגמא דה"ה בכל שני מינים אסור ותפס שור וחמור שדרך לחרוש בהם, ובכ"ז כל שני מינים אסור, וזה ידעינן כי יליף שור שור משבת כמ"ש בב"ק (דף נד עב) וז"ש כיוצא ''' בשור''' . ר"ל כ"מ שכתוב שור כגון בחסימה ובהנהגת כלאים הם כיוצא בשור שכתוב אצל שבת ששם כתוב וכל בהמתך, וכמ"ש בתוספתא (פ"ו דב"ק) ובגמ' שם, ולכן תלמוד לומר ''' לא תחרוש יחדיו''' , כדי שנדע שביתר המינים ג"כ אין אסור רק יחדיו כי ע"ז אין לנו ראיה ממה דכתיב למען ינוח שורך וחמורך, ושואל א"כ למה נאמר ''' בשור ובחמור'''  ר"ל לכתוב לא תחרוש בשני מינים, ומשיב שבא ללמד אבל אתה חורש באדם, וזה כמו ששאל בב"ק (שם) אי הכי אפי' אדם לתסר וס"ל להספרי שלזה תפס שור וחמור דוקא בהמה לא אדם, כן נראה פי' הספרי שהמפרשים קהו בו והוסיפו וגרעו:

<small>[פ]</small> '''יחדיו''' . מ"ש המוציא פי' המושך כמ"ש במשנה ופי' הרמב"ם למשוך בהם העגלה או האבן ולהנהיג שיקשרם ביחד ויוליכם, וזה ענין שאמר הכתוב לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו, ואמרו שענין יחדיו ר"ל לחבר ביניהם וליחדם, על איזה דרך שיהי'. ומ"ש פרט לפרד כן גריס הגר"א עמ"ש בתוי"ט (פרק ח' משנה ד'), ומ"ש יחדיו לרבות כצ"ל עיין בז"א מה שהאריך בזה: