עריכת הדף "מגדל עוז/גירושין/ג" (פסקה)

== י ==

'''המביא גט ואבד כו' אבד במקום שהשיירות מצויות כו' הוחזק באותו המקום כו' עד אם נתגרשה הרי זו ספק מגורשת.'''  פ' כל הגט <small> {{ממ|דף כ"ז}} </small> ופ"ק דמציעא <small> {{ממ|דף כ'}}</small> :<br>'''  כתב '''  הראב"ד ז"ל בלבול אני רואה כאן וכו': '''  ואני '''  אומר כבר נתחבטו בזה ראשונים וראשוני ראשונים ויש לכלם פנים לפי ההלכה הערוכה פ' כל הגט גמ' מתני' דהמביא גט ואבד הימנו ומ"מ ר"מ ז"ל הסכים כדעת רבותיו ז"ל. ומ"ש הראב"ד ז"ל על ר"מ ז"ל שהיה בלבול גם כתב על ר"י אלפס שהלך בדרך עקלתון, אך רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל השיב בעבורו בספר המלחמות ובחידושיו וגם בבלבול הזה שהוא אומר אני משיב דעתי כי מבורר הוא בגמ' באותה הלכה שהזכרתי בלשון שני של איכא דאמרי וטעמא מפני שהשיירות מצויות והוחזקו שני יוסף בן שמעון דאיכא תרתי לריעותא. ואם תרצה לרדת לעומק דעתו התבונן בהלכה הזו פ' כל הגט ופ"ק דמציעא ותראה כי מ"ש בפיסקא ראשונה במקום שאין השיירות מצויות אפי' לאחר זמן מרובה שהגט בחזקתו היינו כברייתא ופירוקא דרבא ומ"ש בפיסקא שניה במקום שהשיירות מצויות ועדיין לא שהה אדם שם הוא ג"כ כרבה דפרקה למתני' בהכי ובשלא הוחזקו כדמסיק תלמודא וכדפסיק רב יהודה בשלהי שמעתין בשם שמואל הלכה שלא שהה אדם שם ובשלא הוחזקו דאיכא חדא לטיבותא וחדא לריעותא וגם שאר הדקדוקין של פיסקא זו השניה בסוף ההלכה הם. ומ"ש בפיסקא שלישית בהוחזק הואיל ועבר אדם שם אע"פ שלא שהה היינו במקום שהשיירות מצויות והוחזקו שני יוסף בן שמעון דאיכא תרתי לריעותא וכדפסיק רבה בר בר חנה אר"י ואיתימא רב שמואל בר מרתא הלכה שלא עבר אדם שם ואההיא מסקנא קאי ולא פליגי וכי דייקת שפיר בסידור דברי ר"מ ז"ל עם סדור הגמרא והגמרא הכי משכחת לה שפיר בלא בלבול:

''' אבל אם לא עבר אדם שם עד היה לעדים בגט סימן מובהק כו' עד ששמותיהן שוים.'''  שם פ' כל הגט ופ"ק דמציעא:<br>'''  כתב '''  הראב"ד ואפי' לשליח עכ"ל: '''  ואני '''  אומר כבר כתבתי כמה פעמים על זה החבור כי לכך קראו משנה תורה לפי שביאר בקצרה לשון הגמ' ואנן בבעל עסקינן וה"ג ובזמן שהבעל מודה תני והשליח לא הוזכר כאן ואף כי מעובדא דרבה בר בר חנה הכי משמע לן וגם רמז"ל בהא לא פליג וכיון דלאו בשליח קיימין בסוגיא דילן לא נחת לפירושי דילן דלאו בדידהו מיירי ושפיר עבד למאי דחזינן: