עריכת הדף "ליקוטי מוהר"ן/ל" (פסקה)

== י ==

מקולו של אדם יכולין לידע את בחינות המלכות שלו, כי יש בכל אחד ואחד בחינות מלכות, והוא נכר בקולו, כי אין שני קולות שוין, כי קול של כל אחד ואחד משנה מחברו. ועל כן יכולין להכיר את האדם בקולו, כמו שנראה בחוש, כי כפי בחינות האדם כן הוא קולו. ועל ידי הקול, יכולין להכיר את בחינות המלכות שלו.

כי יש קול ענות גבורה, וקול ענות חלושה {{ממ|שמות לב יח}}, כפי בחינת המלכות של כל אחד. ועל כן שאול שהיה רודף את דוד על שראה בו שימלך, מצינו שם במקרא, כשנזדמנו יחד שאול ודוד, אמר לו שאול לדוד {{ממ|שמואל־א כד}}: הקולך זה בני דוד –

שהבין שאול בהקול, שהוא חזק בבחינות המלכות. ושאל את דוד: הקולך זה בני דוד – שתמה שאול על קולו של דוד, כי הבין שהוא קול של מלך ממש, ועל כן רצה שאול לשאת את קולו, דהינו להגביה את קולו למעלה מקולו של דוד, אבל לא היה יכול. וזהו {{ממ|שם}}: וישא שאול את קולו ויבך; דהינו שרצה לשאת ולהגביה קולו כנ"ל, אבל היה הקול נבכה. וזה בחינות: ויבך, שהיה הקול נבכה, קול נמוך של בכיה. על כן אמר שאול אז אל דוד: ידעתי כי מלך תמלך; כי ידע זה על ידי הקול כנ"ל:

<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>