עריכת הדף "כף החיים/אורח חיים/רה" (פסקה)

== י ==

י) '''שם בהגה. אין השבח מצד עצמן''' והא דבסי' ר"ב סעיף י"ג כתב לברך על האגוז פה"ע אעפ"י שאין השבח מצד עצמו רק מחמת הדבש כתב המ"א סק"ה דשאני התם דהאגוז עיקר והדבש בא לתקן האגוז ומה לי בשלו במים או בדבש משא"כ כאן דהבשר עיקר והשומין מקבלין טעם ממילא וכתב שכ"כ תר"י והרא"ש יעו"ש מיהו הט"ז סק"ג לחלק יצא דכל דבר שנתקן ע"י דבר אחר אם הוא פרי עץ מברך עליו פה"ע דומיא דאגוז אבל אם הוא פה"א אם כשהיה שולקו במים היה משתנה לגריעותא גם עתה אם טגנו בדבש מברך שהכל אבל אם לא היה משתנה במים לגריעותא אם טגנו בדבש מברך פה"א יעו"ש ונ"מ בין הטעמים דלדעת הט"ז החיליק היא בין עץ לאדמה דבפה"ע אף אם כשהיו שולקים אותו במים היה משתנה לגריעותא והיו מברכין עליו שהכל אם בשלו אותו בדבר המשבחו מברכין עליו פה"ע אבל פרי האדמה אם כשהיו שולקין אותו במים היה משתנה לגריעותא אף אם בשלו אותו בדבר המשבחו מברך שהכל. אבל לדעת המ"א לא יש חילוק בין עץ לאדמה אלא החילוק הוא אם הם עיקר או לא ובשניהם אף אם כשהיו מבשלין אותם במים היו משתנים לגריעותא וברכתם שהכל אם בשלם בדבר המשבחם כגון בשומן או בדבש מברכין עליהם ברכה הראויה להם כיון שהם עיקר. וכן הסכימו האחרונים כדברי המ"א והשיגו על חילוק הט"ז. א"ר אות ד'. ברכ"י אות ג'. מאמ"ר אות ב'. נה"ש אות ג'. א"א אות ה'. ובמש"ז אות ג' ח"א כלל נ"א אות ב'. וגם הט"ז בעצמו נראה שלא סמך על חילוק זה שהרי לבסוף הניח בצ"ע. וע"כ בכה"ג שהשיגו עליו וגם הוא בעצמו לא סמך על דבריו לא חיישינן לסב"ל. ולענין דינא יש לפסוק כדברי המ"א וכהסכמת האחרונים וא"כ אף בפרי אדמה וירקות שמשתנים לגריעותא כששולקין אותם במים לבדו אם טיגנן בשומן ודבש ונשתבחו מברך עליהם פה"א. וה"ה אם כבשן במי מלח או בחומץ מברך עליהם בפה"א כיון שהם עיקר. ולכן במיני קשואין ומלשפון שקורין בערבי כייאר שמשתנין לגריעותא אם מבשלין אותם במים לבדו אם בשלם עם בשר ורוצה לאכול מהם בלא סעודה יש לברך עליהם שהכל. משום שאינם עיקר והשבח בא להם מחמת הבשר שהוא העיקר אבל אם טגינם בשומן או כבשם במי מלח או בחומץ שאז הם עיקר מברך עליהם בפה"א ואפילו אם לפעמים שולקים או שורין הפירות במים כדי לרכבן או להעביר מרירותן ומשתנין לגריעותא ואח"כ חוזרין ומבשלין אותם בסוקר אפ"ה לא נשתנית ברכתן כיון שהם העיקר: