עריכת הדף "הר המוריה/קרבן פסח/ח" (פסקה)

== י ==

'''את ''' 

''' התנור וכו'.''' שם ע"ה א' מימרא דר' אסי א"ר יוחנן ועיין בצל"ח מש"כ בזה דלא תקשה אמש"כ לעיל הלכה ד' יעו"ש היטב מה שהטיב לדבר בזה ועיין ירושלמי שם ה"א ותראה דבלא"ה לק"מ יעו"ש היטב והבן.

''' ע"ג ''' 

''' גחלים וכו'.''' שם ברייתא דרבי והנה לאוקימתא דרבא שם ב' מבואר דמיירי כאן בלוחשות אבל עוממות לא יעו"ש היטב ועיי"ש א' תוס' ד"ה הא לא"ה וכו' דמבואר שם דאה"נ לאוקימתות קמייתות מיירי נמי בלוחשות יעו"ש היטב ומשמע שם דלאוקימתת רב חסדא בגחלת של מתכת אפילו לוחשות אסור יעו"ש אבל לאוקימתא דרבינא שם י"ל דה"ה של מתכת שרי וצ"ע לדינא בזה ועיין.

''' סיד ''' 

''' או וכו'.''' כן מבואר שם ע"ה א' ב' מדבעי ריבוייא גבי מכוה אלמא דלאו אש הוא יעו"ש היטב בתוס' ד"ה מכוה בגחלת וכו' ובצל"ח שם יעו"ש היטב.

''' חמי ''' 

''' טבריה כו'.''' שם מ"א א' ואפילו למאן דמחייב התם ה"ט משום דס"ל דלוקין על לאו שבכללות ורבינו לא פסק כן ולכן אין בו כי אם עשה דצלי אש אבל חמי האור חייב עליה משום מבושל במים ופשוט.

''' של ''' 

''' עץ וכו'.''' עיין בש"ס דבעינן דווקא של רמון ושיעי קטרי א"נ בנבגא בר שתא וכמש"כ מרן ורבינו כתב כלישנא קמא וכמש"כ מרן יעו"ש היטב.

''' בישול ''' 

''' הוא וכו'.''' כ"ה דעת ר' עקיבא שם ע"ה א' ודלא כר' יוסי הגלילי ושם בש"ס איתא תניא ר' ישמעאל קורהו תוך תוך ר' טרפון וכו' קורהו גדי מקולס וכתב רש"י דר"י ס"ל כריה"ג ור"ט ס"ל כר"ע ובירושלמי שם ה"א וז"ל תוך בר דברי ר"ט ר"י אומר מקולס אתיא דרבי טרפון כר"ע ודר"י כריה"ג דתניא ריה"ג אומר איזהו גדי מקולס כולו צלי ראשו על כרעיו ועל קרבו שלק מקצת או בישל מקצת אין הגדי מקולס עכ"ל והנה הירושלמי הזה אין לו מובן כל עיקר לענ"ד. לבד דהוא מהופך מגירסא שלנו דמפכת לתנאי וזה אין מהתימה שהרבה פעמים נמצא כזה בירושלמי אבל איך קאמר דר"ט כר"ע ודר' ישמעאל כריה"ג אדרבה ר"ט כריה"ג ודר"י כר"ע גם מאי דמייתי מברייתא דריה"ג ס"ל דהיה מקולס דזה אינו לפירש"י דמקולס היינו כר"ע וצ"ל דס"ל דמקולס היינו כריה"ג ולפ"ז אתי שפיר הכל ועיין במכילתא פרשת בא פ"ו וז"ל תוך ובר דברי ר"ע רבי אומר מקולס עכ"ל והיינו כשיטת הירושלמי אולם האיפת צדק הגיה דכך צ"ל ראשו על כרעיו תוך ובר דברי ר"י ר"ט אומר מקולס והיינו כשיטת תלמודנו ולפ"ז יש להגיה הירושלמי ג"כ על דרך זה ודוק ועיין פסחים נ"ג א' וביצה כ"ג וברכות י"ט א' ומבואר שם שהיו אוכלין מקולס בלילי פסחים ולפי פי' רש"י מבואר דהלכה כר"ע מכל הני סוגיות ועיין בירושלמי שם בפסחים ה"א ובפ"ב דביצה ה"ז יעו"ש. והנה הצל"ח הקשה שם דהא איך אמר ר"ע כמין בישול הוא זה הא צלי קדר שרי לרבנן דרבי יעו"ש והנה הקושיא אינה רק לרש"י אבל אליבא דתוס' דכתב שם מ"א א' בד"ה איכא בינייהו וכו' דכו"ע מודו דיש בו משום עשה דצלי אש יעו"ש וכן משמע בירושלמי פ"ז ה"א דצלי קדר ידעינן מצלי אש יעו"ש ולכל הפחות איסור עשה איכא א"כ לק"מ וגם הצל"ח לא כתב דבריו רק אליבא דרש"י יעו"ש אמנם גם זה לק"מ דכבר כתבתי בהלכה ח' ד"ה צלי קדרה בשם הירושלמי והמכילתא דר"ע ס"ל דילפינן שאר משקים ומי פירות מדכתיב ובשל מבושל והנה לשיטת רש"י ז"ל דלרבנן צלי קדר שרי לכתחלה י"ל דר"ע ור"י אזלי בפלוגתייהו כאן לשיטתייהו התם דוק והבן (אך לפ"ז יתחזק קושיית הרא"ם על רש"י בחומש דפסק כריה"ג דנותן קרביו לתוכו יעו"ש כיון דרש"י ז"ל בעצמו הביא התם הך דבשל מבושל למשקים ומי פירות יעו"ש היטב).