עריכת הדף "
העמק שאלה/לא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== י == {{העמקש|י}} '''והיכא דאמר לו נמי ממי שארצה אטול כי קבלן דמי.''' וכ"כ בה"ג שם והיכא שא"ל נמי ממי שארצה אפרע כקבלן דמי. והיינו שיטת הר"י מיג"ש שהביאו בה"ת שער ל"ה ובח"מ סי' קכ"ט. ולא כדמשמע מפשטא דשמעתא. דהא דארבב"ח אר"י ל"ש כו' קאי על תרי בבי דמתניתין המלוה את חבירו ע"י ערב כו' ואם א"ל ע"מ שאפרע ממי שארצה כו' ובהנהו תרי אופני אמר ר' יוחנן ל"ש שאין לו נכסים כו' ומש"ה הוצרך הש"ס להגיה בישוב המשנה וקבלן אע"ג שיש לו נכסים כו' ולא קאמר דרשב"ג חולק על הבבא דאם אמר שאפרע ממי שארצה. ומכ"ז משמע דת"ק מודה באמר שאפרע ממי שארצה והתומים בסי' הנ"ל יישב דגם רשב"ג מודה באם אמר אפרע ממי שארצה. ומש"ה יישב הש"ס דחסורי מיחסרא וה"ק כו' וקבלן כו'. אבל מדברי רבינו וה"ג לא משמע הכי אלא כי קבלן דמי ותליא במחלוקת ת"ק ורשב"ג ועוד קשה בהא שהקשה הש"ס אמאי לא יפרע מן הערב ופירש ר"נ מאי לא יפרע מן הערב לא יתבע הערב תחלה והא אפשר ליישב המשנה בפשיטות ביש לו נכסי' ומש"ה לא יפרע מן הערב כלל ואם א"ל ע"מ שאפרע ממי שארצה יפרע מן הערב דכקבלן דמי. מיהו זה י"ל דא"כ אמאי פירש רשב"ג אם יש נכסים ללוה לא יפרע מן הערב והא ת"ק בהכי מיירי. והכי מיבעי לי' רשבג"א ב"כ וב"כ לא יפרע מה"ע. אבל קושי' ראשונה צריך ישוב ועוד דקדקו הרבה בג"ת ובתומים. והנראה לי שיטת רבינו ובה"ג והר"י מיג"ש ז"ל דזה פשיטא דאם אמר אפרע ממי שארצה דקבלן הוא. שהרי פירש דבריו ושעבודו שיפרע ממי שארצה. ולא הוצרך התנא לומר בזה"ל אלא וקבלן יפרע מן הערב. אבל בתביעה תחלה ס"ד דלא דמי לקבלן. שהרי לא אמר אתבע ממי שארצה אלא אפרע דהיינו גמר הגבייה. אבל תחלה יש לו לתבוע את הלוה קמ"ל דמכ"מ יוכל לתבוע תחלה ממי שירצה. והנה יש לנו לדקדק דדעת הרי"ף הכי הוא. דלפי הגמרא דילן קאי מאמר רבב"ח אר"י על הסיפא ואם אמר ע"מ שאפרע ממי שארצה כו' וא"כ מבואר דלא כרבינו וסיעתו ז"ל. אבל הרי"ף הביא תני' נמי הכי המלוה א"ח ע"י ערב לא יתבע ערב תחלה ואם א"ל ע"מ שאפרע ממי שארצה יפרע מה"ע תחלה ועלה הביא מאמר דרבב"ח אר"י. ויש לפרש שפיר דקאי ארישא. ומתפרש המשנה הכי. המלוה א"ח לא יתבע מן הערב תחלה. ואם א"ל ע"מ שאפרע ממי שארצה יתבע מה"ע תחלה. בד"א שאם תבע מן הלוה ולא שילם יתבע מן הערב בשאין לו נכסים ללוה אבל יש לו נכסים ללוה לא יפרע לעולם מה"ע וקבלן וכש"כ שאם אמר אפרע ממי שארצה יפרע ממנו ורשב"ג חולק. מיהו דעת הרמב"ם לחלק בין אמר בפי' ע"מ שאפרע ממי שארצה תחלה או אמר סתם אפרע ממי שארצה. ודעת ר"ת והראב"ד ושאר ראשונים דלעולם יש לו לגבות מנכסי הלוה תחלה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף