עריכת הדף "
העמק שאלה/טו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== י == {{העמקש|י}} '''כיון דאית בהו שמחה.''' דברה"ש כתיב בנחמי' ח' וילכו כל העם כו' ולעשות שמחה גדולה. ומש"ה קרי דוד המלך בכסה ליום חגנו משום שדומה לחג. ואע"ג שאינו חג ודאי כמבואר בסמוך. מכ"מ בלשון ב"א מקרי הכי וע' מ"ש לעיל סי' ח' אות י' בס"ד. ויוה"כ כרה"ש לכ"ד כדתני' בת"כ אחרי פ"ח פ"ט אוציא את העצרת שהוא רגל כרגלים ולא אוציא את רה"ש שהוא י"ט כיוה"כ כו'. ואע"ג שאין בו שמחה דאכיל' ושתי' מכ"מ יש בו שמחה גם בפועל ע"פ ד"ת וכדתנן שלהי תענית לא הי' יו"ט לישראל כט"ו באב וכיוה"כ כו' ובנ"י יוצאות וחולות בכרמים כו' משא"כ שבת אע"ג דתני' בספרי בהעלותך וביום שמחתכם זה השבת זה אינו אלא שמחת הנפש יתירא. ומכאן תקנו בתפלה ישמחו במלכותך וגו' כמש"כ הב"י א"ח סי' רפ"א בשם ר"כ צדק ז"ל ולזו השמחה כיון בירו' מגילה פ"א דאי' ויעשו אותם שבת א"ל לעשות אותם ימי משתה ושמחה את ששמחתו תלוי בב"ד יצא זה ששמחתו תלוי ב"ש. ובביאור הספרי בארתי יותר בס"ד. אבל רה"ש ויוה"כ כתיב בפי' שמחת הגוף. וכ"כ הרא"ש במס' רה"ש ספ"ד. והא דפליגי הגאונים ז"ל בנוסח התפלה. היינו אי שייך לומר חגים וזמנים לששון. דמ"ס דמיקרי חג כדכתיב בכסה לי"ח. ומ"ס כיון שאינו ל"ת אלא בלשון ב"א כמש"כ לעיל. ובימי דוד קרי להו חג ולא כן בימינו. וכלל גדול דתפלה כנדרים דתלי' בלשון ב"א באותו זמן. והיינו שכ' הרא"ש בשם רה"ג ז"ל אין מנהג לומר חגים וזמנים לששון כו' ור"ל דממילא אין אומרי' ג"כ הנוסח ומועדים לשמחה. אבל ודאי עיקר השנוי הוא בשביל לשון חג ולא בשביל מועדים לשמחה. ודע דהא דאי' שלהי תעני' דר"ח בכלל חגה. אינו אלא בתורת אסמכתא. שר"ח מעין רגל. דכתיב בהו מועד ג"כ. ושייך להסמיך עלייהו לשון חג. אבל ודאי אינם חג בל"ת ובאמת פרש"י בל"ז דחוק. וכי היאך מבואר מחגה דאסור מר"ח עד התענית. ולולי פרש"י הייתי מפרש דזמן חגה קאמר. דהיינו שמנה ימים מר"ח עד התענית כשעור חג הסכות וש"ע. וכענין דאי' במ"ק ד' כ'. והפכתי חגיכם לאבל שעור חג. אלא דהתם להקל באנו ונדרש של סכות בלבד וש"ע רגל בפ"ע כמש"כ התו' בשם הירו'. וכאן כייל שמ"ע בחגה. או משום דע"כ שבת א' בתוכם. שאינו נוהג שום אבלות ישנה אפי' כסעודת שלמה בשעתו. ואינו במנין שיעור חגה משא"כ אבלות חדשה דאפי' בשבת דבר שבצינעא נוהג ולהכי עולה שבת במנין כמש"כ לעיל:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף