עריכת הדף "דבר אברהם/ב/ז" (פסקה)

==י==

י) '''ודע''' דמה שכתבנו דכלי אבן המוקף צמיד פתיל מציל בחטאת הוא רק לגירסתנו בתוספתא אהלות כפי שהיא מובאת בר"ש דגרסינן בה בד"א בשל חרס אבל בשל אבן כו' בין משולשל בין שאינו משולשל טהור, אבל הרמב"ם ז"ל {{ממ|ב[[רמב"ם/פרה אדומה/יד#א|פי"ד מפרה הל' א' ב']]}} כתב וכן כלי חרס שהי' בו אפר חטאת ונתון על ארובה שבבית טמא אם הי' הכלי משולשל לבית נטמא האפר ואע"פ שאין בארובה פותח טפח ואם לא הי' משולשל אם הי' בארובה פותח טפח טמא, הי' הכלי של אבן בין שיש בה פתח טפח בין שאין בה האפר טהור עכ"ל, הנה לא הזכיר בשל אבן בין משולשל בין שאינו משולשל טהור כחו שהוא בתוספתא לפי גירסת הר"ש, ונראה מזה קצת דבתוך האהל גם כלי אבן אינו מציל. אמנם כיון דמצינו להר"ש להדיא דגרס הכי בתוספתא הי' נראה יותר דאין להוכיח דהרמב"ם פליג ע"ז מדדליג על בבא דמשולשל די"ל דסמך אמאי דטיהר בפותח טפח, ואלו בא לכתוב גם בבא דמשולשל טהור הי' לו להאריך ולהתנות דבד"א כשלא נכנס פי הכלי לבית או כשהי' צמיד פתיל אבל אם נכנס פיו לבית טמא אא"כ הי' מוקף צמיד פתיל ולכן סמך אבבא קמא דאידי ואידי חד טעמא הוא. אבל הכ"מ שם הביא בשם הר"י קורקוס ז"ל שכ' וז"ל של אבן טהור כו' והדבר קשה כיון שהוא רש לשל לתוך הבית כי הוי של אבן מאי הוי והרי כל שהוא במקום טמא אין הפרש בין חרם לאבן שהרי גם חרס אינו מיטמא מגבו ואפ"ה נטמא, ורבינו נראה שלא טיהר רק באינו משולשל ולכך לא כתב בין משולשל בין שאינו משולשל כו' ותוספתא אפשר דל"ג בה רבינו בין משולשל עכ"ל אך קשה לחדש מנפשנו גירסא אחרת בתוספתא שלא כמובא להדיא בר"ש. וקושיית הר"י קורקוס ז"ל מתורצת כבר בדברינו שלמעלה, ולפי דבריו ז"ל אם הוקשה לי' החילוק שבין חרס לאבן במשולשל מאי ניחא לי' בפותח טפח וצ"ע. עוד יש גירסא אחרת בתוספתא שעל פיה נשתנו ג"כ הדברים בנוגע לדין הצלת כלי אבן בחטאת, והיא גירסת הגר"א ז"ל דגרס בתוספתא בד"א בשל חרס אבל בשל עץ בין שיש בארובה פ"ט בין שאין בארובה פ"ט בין משולשל ובין שאינו משולשל טמא, ולפי"ז לא איירי התוספתא כלל מכלי אבן ולא ידענו אם הוא שוה לכלי חרם או לא, אך מדלא תני עוד חלוקה שלישית מדין כלי אבן נראה קצת דשוה הוא לכלי חרס כדעת הר"י קורקוס במקצת, דהיינו דבמשולשל אינו מציל, אלא דלהר"י קורקוס ז"ל באינו משולשל כלי אבן מציל אפילו כשיש בארובה פ"ט ולגירסת הגר"א ז"ל י"ל דגם בזה שוה הוא לכלי חרם [ובהגהות הגר"א לר"ש שם סרסו המדפיסים גירסתו שהגיהו רק שצ"ל בשל עץ במקום בשל אבן והגירסא טהור הניחו על מקומה והשמיטו מה שהגר"א ז"ל גורס טמא ויצאו הדברים מבולבלים שאין להם שום מובן, דלפי"ז צריך לאוקמי בכלי עץ הבאים במדה ואיך אפשר שיהא תלוי בארובה ובמאי עדיפא משל אבן ולמה הגיה. אמנם גירסת הגר"א ז"ל היא בשל עץ טמא כמ"ש]:

'''איברא''' דמסתימת לשון המשנה דאין החטאת נצולת בצמיד פתיל ולא חילקו בין כ"ח לכלי אבן משמע כהגר"א ז"ל דגם כלי אבן אינו מציל בצמ"פ דאל"ה הו"ל לפרושי, אבל לגירסת הר"ש בתוספתא דארובה בע"כ אנו מוכרחין לחלק בזה דהרי משולשל היינו נמי צמיד פתיל באהל המת ומ"מ כלי אבן מציל. ואין להקשות על הר"ש מדאמרינן בחגיגה {{ממ|[[בבלי/חגיגה/כה/א|דף כ"ה ע"א]]}} שביהודה נאמנין על טהרת יין ושמן כל ימות השנה ופרכינן ביהודה אין ובגליל לא מ"ט אר"ל מפני שרצועה של כותים מפסקת ביניהן כו' ולייתוה בכלי חרס המוקף צמ"פ אר"א שונין אין הקדש ניצול בצמ"פ, ואם נימא דכלי אבן המצ"פ מציל א"כ אכתי קשה לייתוה בכלי אבן, ז"א דהרי התם ארץ העמים נעשית בסיס לקדש שהרי עומד עליו ובכה"ג גם כלי אבן אינו מציל כמש"ל, ואפילו כשהאדם נושאן באויר נמי חשיבא ארץ העמים בסים לקדש כיון דהאדם הנושאן עומד עליה כדתנן בפרה {{ממ|[[משנה/פרה/י#ד|פ"י מ"ד]]}} בהי' עומד ע"ג תנור ופשט ידו חוץ לתנור וכדברי חכמים ולא עוד אלא דהא עדיפא וי"ל דגם ר"ע מודה אפילו משום מקום טמא ומכש"כ דטמא לר"ע מדרבנן מיהא כמבואר שם במשנה ה' בהעבירו ע"ג אויר התנור דר"ע מטמא ומבואר בזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/צג/א|דף צ"ג ע"א]]}} דהוא משום גזירה שמא יניחנה. ומכאן מוכח דגם הר"ש ס"ל כהרמב"ם בפיה"מ דבקלל שע"ג שרץ אין נ"מ בין כ"ח לאבן: