עריכת הדף "
ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/פתיחה למנין הפרשיות
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==י== '''ומלבד''' זה רבתה המבוכה וגדול הערבוב מאוד במנין הפרשיות של הבה"ג. כי תחת שלא היה לו למנות אלא ששים וחמש פרשיות בצמצום לא פחות ולא יותר. נמנו במנינו של הבה"ג הרבה יותר. וכדי לצמצם החשבון לששים וחמש שלטו בהם ידי מגיהי ספרים והדביקו הרבה פרשיות יחד לעשותן פרשה אחת. אע"פ שמצד תוכנן וענינן רחוקות הן זו מזו. ואין להן ענין זו לזו כל עיקר. כמו שהדביקו וכללו בפרשה אחת '''סנהדרי גדולה וקטנה. דיני ממונות ודיני נפשות. עבד עברי. מוכר עצמו ומכרוהו ב"ד. ונמכר לנכרי ואמה העבריה.''' והדבר גלוי לכל רואה כי כמה פרשיות חלוקות הן. ואין להן שום יחס וענין זו לזו. לא מצד ענינם ולא מצד שנכללו יחד בקרא. ובנוסחת הבה"ג כת"י רומי וגם באזהרות של הראשונים ז"ל ההולכים בעקבי הבה"ג בזה נחלקו לפרשיות חלוקות בפ"ע. ורחוקות זו מזו. וכן נדבקו יחד ונעשו לפרשה אחת '''פרשת המשכן וכל כליו. שמן המאור. בגדי שרד. קידוש כהנים וחינוך מזבח.''' אע"פ שהן מצות חלוקות בפ"ע. וגם בתורה באו בהן פרשיות חלוקות ונפרדות זו מזו בפ"ע. ובה"ג כת"י רומי וגם באזהרות הר"א הזקן והר"י אלברגלוני והר"ש בן גבירול ז"ל. ובאזהרות אתה הנחלת להר"ש הגדול ז"ל הנמשכים אחר הבה"ג ז"ל נתחלקו לפרשיות חלוקות ונפרדות זו מזו. וכן נמנו בה"ג '''פרשת עולות. מנחות. ושלמים''' בפרשה אחת. ובקרא שלש פרשיות חלוקות הן. וכן בנוסחת הבה"ג כת"י רומי ובאזהרות של הנמשכים אחר הבה"ג נמנו בשלש פרשיות חלוקות בפ"ע. וכן '''פרשת חוטא וחטאת עולה ויורד.''' שבבה"ג שלפנינו בפרשה אחת נדבקו. נמנו שם בשלש פרשיות חלוקות. וכן עוד כמה פרשיות כיוצא בהן עיי"ש. והדבר מבואר ונראה לעין כל דבלא שום ספק כל זה הוא מעשה ידי מגיהי ספרים ותקוני סופרים שאינם מהוגנים. כדי לצמצם החשבון ששים וחמש פרשיות. ואחר כל זאת עדיין לא הועילו כלום וטעו בחשבונם. כי כשנבא חשבון אחת אל אחת נמצא בפרטן ששים ושש פרשיות. וא"כ עכ"פ האחת יתירה נוספת על החשבון הקצוב. וכבר ראיתי להרש"ך ז"ל בנתיב מצותיך {{ממ|דף קצ"ב ע"א}} שנתעורר בזה. ולזה מחק פרשת מנחת כהנים ומנחת ישראל מדברי הבה"ג. והכריח דע"כ בלא"ה צ"ל דט"ס הוא משום שלא נמצא בקרא פרשה כזו כלל עיי"ש בדבריו. אבל לא כוון יפה. ולא זו הדרך למחוק ענין שלם מתוך דברי הראשונים ז"ל מבלתי מצא הדרך אשר בה נפלו הדברים האלו בספר שלא במקומן. אבל האמת היא שפרשה זו נמצאת בתורה ומנאה הבה"ג במקומה הראוי. אלא שנפל קצת ט"ס בדבריו. וצ"ל {{ממ|כדאיתא בנוסחת הבה"ג כת"י רומי}}. '''פרשת כהנים ולוים ומחנות ישראל''' עיי"ש. והכוונה בזו לפרשת המחנות שבסדר במדבר. וזה ע"פ מה שאמרו {{ממ|פרק בתרא דזבחים קט"ז ע"ב}} כשם שמחנה במדבר כך מחנה בירושלים. מירושלים להר הבית מחנה ישראל. מהר הבית לשער נקנור מחנה לויה. מכאן ואילך מחנה שכינה. והן הן קלעים שבמדבר עיי"ש. וכן הוא בתוספתא {{ממ|סופ"ק דכלים}}. ובספרי {{ממ|נשא פיסקא א'}} עיי"ש. וכ"כ הרמב"ם ז"ל {{ממ|[[רמב"ם/בית הבחירה/ז#יא|פ"ז מהלכות ביה"ב הי"א]]}}. וז"ל שלש מחנות היו במדבר. מחנה ישראל והיא ארבע מחנות. ומחנה לויה. והיא שנאמר בה וסביב למשכן יחנו. ומחנה שכינה והיא מפתח חצר אהל מועד ולפנים. וכנגדן לדורות מפתח ירושלים ועד הר הבית כמחנה ישראל וכו' עכ"ל עיי"ש. וזה מכוון בדברי הבה"ג ז"ל שכנודע מסדר את הפרשיות שלו כסדרן שבתורה. וכאן כתב וז"ל '''פרשת מקדיש ומחרים. פרשת כהנים ולוים ומחנות ישראל. פרשת שלוח טמאים. פרשת סוטה''' וכו'. עכ"ל. והנה פרשת מקדיש ומחרים היא בסדר בחוקותי. ופרשת שלוח טמאים היא בסדר נשא. וביניהם היא פרשת כהנים ולוים ומחנות ישראל. והיינו זו שבסדר במדבר. ומש"כ הבה"ג ז"ל '''כהנים.''' רצה לומר מחנה שכינה. דאין רשות לעבוד שם אלא לכהנים. '''ולויים''' היינו מחנה לויה. '''ומחנות ישראל''' היינו ארבע מחנות ישראל. וכמש"כ הרמב"ם ז"ל שם. ובנוסחת הבה"ג כת"י רומי באו הפרשיות הללו בערבוב קצת עיי"ש. ונוסחא שלפנינו נכונה בזה יותר. ומתבאר מזה דהרש"ך ז"ל בנ"מ שם הגיה שלא כדת. ואין מקום לדבריו כלל. וא"כ הקושיא עדיין במקומה עומדת. וגם מה שראיתי מי שרצה לרפאות את השבר על נקלה. שעשה מפרשת לקוחין ופרשת גירושין פרשה אחת. משום ששניהם נכללו גם בקרא בפרשה אחת. גם זה ליתא. דמלבד שגם בנוסחת הבה"ג כת"י רומי נמנית פרשת לקוחין פרשה בפ"ע עיי"ש. בלא"ה עיקר הדבר נשען על היסוד דבפרשיות שמנה הבה"ג ז"ל כוונתו לפרשיות שבתורה. וכבר נתבאר דזה לא יתכן כלל. ובודאי אע"ג דלקוחין וגירושין כתובים בתורה בפרשה אחת. מ"מ משום זה אין למנותן במצוה אחת. כיון שענינים חלוקים הם לגמרי. וא"כ הקושיא בדברי הבה"ג ז"ל במקומה עומדת. וכל התקונים של מגיהי ספרים לא הועילו כלום להזיזה ממקומה אפי' זיז כל שהוא. והמבוכה במנין הפרשיות של הבה"ג עדיין לא סרה. והמעוות לא נתקן מאומה. וגם אם ניתנו תקוניהם להתקבל. עדיין לא הועילו כלום בזה להסיר עיקר המבוכה שבפרשיות הללו מצדדים אחרים וכמו שנתבאר: '''ולא''' לבד בנוסחת הבה"ג שלפנינו. אלא גם בנוסחת הבה"ג כת"י רומי המבוכה רבה מאוד. דמלבד מה שיש לתמוה בפרשיות אלו מצד עצמן שלא יכירן מקומן במנין הפרשיות וכמשכ"ל. בלא"ה עיקר המנין תמוה מאוד. כי תחת ששים וחמש פרשיות נמנו שם יותר מתשעים. אלא דשם עדיין לא שלטו ידי מתקנים ומקלקלים כ"כ ולכן המבוכה והערבוב נכרים ובולטים שם יותר. ושורש הדבר ומקורו לדעתי הוא יען כי כגורל ספר הלכות גדולות בכלל. כן גורל מנין המצות שלו בפרט. כי הדבר ידוע שבגוף ספר הלכות גדולות הערוב רב מאוד. ומלבד דברים הרבה הכפולים שנמצאו בו. ישנם ג"כ דברים הרבה הסותרים זה את זה תכלית סתירה. ומבואר נגלה לעין כל דמי ששנה זה לא שנה זה. ובראשונים ז"ל מובאים בכמה מקומות דברים בשם בה"ג. אשר לפנינו מבואר בה"ג ההפך. ובכמה מקומות בראשונים אשר היה להם להביא דעת הבה"ג להלכה ולא הביאוה אלא מהאחרונים המאוחרים הרבה להבה"ג. וזה אות נאמן שבה"ג שלפניהם לא היו כתובים דברים אלו. וכמו שמצינו באור זרוע שמביא הרבה ענינים ומאמרים שלמים ארוכים או קצרים בשם ספר חפץ או המקצועות. והנם כתובים לפנינו אות באות בה"ג. וכמעט כל מה שהביא האור זרוע בהלכות יבום. וכן בהלכות קידושין. בשם ספר המקצועות. נמצאו לפנינו בהלכות גדולות בהלכות עריות ובהלכות חליצה ויבום ובהלכות מיאון. והם בערך עשרה מאמרים כאלו. וכן כל מה שהביא האו"ז בב"ב פרק יש נוחלין בשם ספר חפץ בערך שמונה מאמרים כאלו. נמצאו לפנינו. בהלכות גדולות הלכות נחלות. וכן מש"כ באו"ז בב"ק {{ממ|סי' ש"ע}} בשם ספר חפץ. נמצא לפנינו בלשונו ממש בה"ג הלכות ב"ק עיי"ש. ובלתי ספק נמצאו בו כן עוד בכמה מקומות. ומאחר שידענו דרכו של האו"ז להביא תמיד בפסקיו דברי הבה"ג בלשונו באורך. וגם נמצאו אתו הלכות הבה"ג בכמה נוסחאות שונות. כמו שהננו רואים בהלכות שחיטה {{ממ|סי' שע"ד}} שכתב וז"ל וראיתי כתוב בהלכות גדולות וכו' ובהלכות גדולות אחרים ראיתי כתוב וכו' עיי"ש. ובהלכות טרפות {{ממ|סי' תי"א}} הביא בשם בה"ג שנכתבו בבבל עיי"ש. ובפסקי הלכות סנהדרין {{ממ|סי' כ"ג}} כתב בשם הלכות גדולות של אספמיא עיי"ש. ובכל אלו הנוסחאות של הבה"ג שלפניו לא מצא דברים אלו אלא בספר המקצועות וספר חפץ המיוחסים לרבינו חננאל ז"ל. הדבר מבואר שאח"כ נתוספו דברים אלו בה"ג שלפנינו וגם בה"ג כת"י רומי. שגם שם נמצאו. ויש להעיר עוד כי מה שהביא האור זרוע {{ממ|בהלכות שחיטה שם}} חלוק נוסחאות הבה"ג. שבנוסחא אחת מצא כתוב כך. ובנוסחא אחרת בענין אחר. הנה לפנינו בין בנוסחת הבה"ג שלפנינו ובין בנוסחת כת"י רומי. נמצאו דברי שתי הנוסחאות הללו יחד {{ממ|בהלכות שחיטה}} עיי"ש. ומה שהביא באו"ז {{ממ|הלכות טרפות שם}} בשם הלכות גדולות שנכתבו בבבל. ובפסקי סנהדרין שם בשם הלכות גדולות של אספמיא. לא נמצאו לא בה"ג שלפנינו ולא בה"ג כת"י רומי. ועוד הרבה כיו"ב גם בשאר הראשונים ז"ל אלא שאכמ"ל בזה והדברים עתיקין. וגם נמצאו בו תערובות דברים מפסקי גדולים אחרים. וגם עלו ובאו בו דברים רבים מתלמידים שלא שמשו כל צרכן. ותלו אותם באילן גדול בעל הלכות גדולות ז"ל. כל נעשה באשמת הסופרים העוסקים בהעתקת ספרי הראשונים ז"ל שרצו להשביח מקחם בהוספת דברים שמצאו כתובים על הגליונות מחכמים אחרונים שרשמו לעצמם לזכרון על הגליון דרך למודם ועיונם לעת מצא. ובאו אלו והכניסום בפנים. כאילו היו מתורת בעל הלכות גדולות עצמו. ועוד כהנה וכהנה סיבות רבות שהסבו את כל הדברים הכפולים והדברים הסותרים זא"ז שנמצאו בשתי נוסחאות הבה"ג אשר אתנו כהיום הזה. וכל זה יען כי מאז בימי הגאונים ז"ל ואחריהם זמן רב לא היה ספר כולל הלכות גדולות ומרובות כספר הלכות גדולות. והיו דורשיו רבים. וידי הכל ממשמשות בו. וכאשר רבו ההוגים בו כן רבו גם הגהותיו ותקוניו. וכן פרצו גם סופריו מעתיקיו וקלקוליו. ונוסחאותיו השונות:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף