עריכת הדף "אלשיך/דניאל/ו" (פסקה)

== יא ==

'''ודיניאל כדי ידע וכו'.''' הנה כל רואה זה יאשים את דניאל על מה עשה כדבר הזה ולא לקח לו עצת הנביא ישעיה חבי כמעט רגע עד יעבר זעם ולמה לא נחבא אל הכלים במקום לא תשורנו עין וסתר פנים ישים להתפלל שמה ולא ישים את נפשו מנגד במקום רואים כי הלא יתייחס למסתכן ומאבד עצמו לדעת ומה גם שיראה כי על אשר נודע אליו די רשם כתבא עשה להכעיס כאומרו כדי ידע וכו' על וכו'. והנה לבא אל הביאור נשים לב על אומרו על לביתיה כי הלא אין הכנסו בבית מעיקר הספור ויאמר נא את אשר התפלל זמנין תלתא ביומא וכו' וגם אשר הודיענו שכוין פתיחן ליה לא יראה מצורך הספור וכמו זר נחשב לומר כי משם ראוהו המוצאים אותו בעה בעותיה כי לא נרמז זה בכתוב כלל. אך אמנה אחשוב כי למען הציל את דניאל מליחסו למסתכן לדעת בא הכתוב לגלות אזננו כי היה עם לבבו להסתיר דבר וכן עשה והוא כי אין ספק כי לא יבצר מהאיש דניאל כי חמודות הוא מהתפלל יום יום בעשרה בעשרה מישראל בבית הכנסת אשר לו או בית מדרשו ולא ישב בדד להתפלל בביתו ובחומותיו ואמר ראו נא כי אין על דניאל אשמת דבר אשר לא נעלם מעיני בשר למו כי כה עשה הלא כדי ידע די רשם כתבא השיב רגליו מבוא אל מדרשו או בית תפלתו להתפלל שם בעשרה כי לא יוכל ויאסוף רגליו ובא אל הבית להתפלל וזהו ודניאל כדי ידע וכו' על לביתיה לומר כי דניאל כלו' יחידי שלא כדרכו כאשר ידע בא אל ביתו להסתר שם בחשבו כי מי זה יערב אל לבו לבא אל ביתו לראות אשר יעשה ולהלשינו והוא גדול מכל שרי המלך ולא שוה לו כי בא אל הבית ונשכו הנחש כי האורבים על משמרתם יעמודו וימצאוהו כאשר יספר והנה עדיין לא הטהר בעצם מאשמה זו כי העת ההיא לא עת האסף הביתה מקום יבוקש וימצא ויבקש לו מקום זולתו או יבא חדר בחדר להחבא במטמוני מסתרים במקום בל יעבור על בל יראה ויסתכן לזה אמר וכוין פתיחן לה בעליתיה נגד ירושלם כי בחדרי חדרים אשר יתחבא שם או במקום זולת ביתו לא יזדמן לו כוין פתיחן נגד ירושלם כי אם בעליתי' והוא עיקר גדול בתפלה לכוין נגד שער השמים כנודע ואם יאמר אומר הלא לא כל העתים שוים לדקדק בכל הדקדוקים כאלה לזה אמר עוד שני דברים לומר הנה די לו בואו אל הבית ולא אל בית הועד כי לומר שישנה מקומו אל מקום אחר או יתחבא חדר בחדר להחבא ולא ידקדק בכוין פתיחן ליה עד יראה איך יפול דבר לא כן עשה יען כי לא א' ולא ב' פעמים הוא כי אם זמנין תלתא ביומא ומי יעצור כח לבקש מקומות אשר יתחבא שם זה שלש רגלים יום יום שמא תאמר ומי חייבו בשלשתן ולא יעשה עיקר מהשתים העקריות אשר הן חובה ובשתים לא יכבד עליו להסתר בם כאשר בהיות שלשה פעמים לזה אמר כל קבל די הוה עבד מקדמת דנא לומר כי שלשתן הוה עביד מקדמת דנא כי גם ערבית שהיא רשות כבר קבעה עליו חובה ואין להשיב:

'''עוד''' רמז כי לו היה מוסיף עתה על מנהגו הנה יקרא בעצם מסתכן אך הוא לא הוסיף על די הוה עביד וכו' ודי לו הכנסו להתפלל בביתו ולא בבית מועדו אך לומר כי אומרו די הוה עביד וכו' הוא שהיה בא אל הבית להתפלל ולא אל בית תפלה ברבים זה לא יתכן כאמור ועל כל אלה אנו צריכים אל אשר כתבנו כי כמו זר נחשב לפניו יעיזו פניהם לבא אל הבית והעליה כי כן לא יעשה לאיש כמוהו או העולה על רוחו כי גם אם יבואו ירגיש בבואם אל החצר החיצונה או בבואם אל הבית פנימה ויפסיק שאל"כ אין ספק כי כשישים עצמו אפילו בחדרי חדרים אסור זמנין תלתא ביומא מפני מראית העין: