עריכת הדף "אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/ב/תצוה" (פסקה)

=== וי"ו משמש כ'למען' ===
;"ולא יזח החושן מעל האפוד"
בגמרא במסכת יומא (עב.) אמר רחבא אמר רב יהודה, המקרע בגדי כהונה לוקה, שנאמר "לא יקרע". ומקשה הגמרא שמא כוונת התורה לצוות לעשות לו שפה סביב כדי שלא יקרע, ודוחה הגמרא: "מי כתיב 'שלא יקרע'".

ובגליון הש"ס לרבי עקיבא איגר הביא קושיית ספר קרבן חגיגה {{ממ|סימן סח}}, שהקשה על דרשת הגמרא בסנהדרין {{ממ|כא.}} על הפסוק 'לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו', שפירושו 'לא ירבה לו נשים כדי שלא יסור לבבו', והגמרא לא מקשה "מי כתיב 'שלא יסור'".

ויש לחלק, שהרי כאן כתוב 'לא יקרע' ואילו שם כתוב 'ולא יסור' בוי"ו החיבור, והי"ו משמש כאילו כתוב 'למען לא יסור לבבו'.

אמנם עדיין יש להקשות כקושייתו על דברי רבי אלעזר בסוגיא שם, המזיח חושן מעל האפוד והמסיר בדי ארון לוקה שנאמר 'לא יזח' 'ולא יסורו'. ומקשה הגמרא שמא ציווי התורה לעשותם מהודקים היטב כדי שלא יזח ולא יסורו, ודוחה הגמרא: מי כתיב 'שלא יזח' ו'שלא יסורו'. ועל כך יש להקשות כנ"ל, שהרי הפסוק 'ולא יזח' כתוב בוי"ו החיבור, וכמוהו כפסוק 'ולא יסור לבבו', ושם לא מקשה הגמרא 'מי כתיב שלא יסור'. {{ממ|רבי שמואל שטראשון זצ"ל, [[רש"ש/יומא/עב/א|רש"ש יומא עב.]]}}