עריכת הדף "תיבת גמא/פרשת בראשית" (פסקה)

=א=
בפסוק {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ב#טז|בראשית ב טז]]}} אכל תאכל ולא אבר מן החי {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/נו/ב|סנהדרין נו:]]}}. נסתפקתי אבר מן החי מבן פקועה אי שרי לבן נח{{הערה|וכן הסתפק רבינו בראש יוסף {{ממ|[[ראש יוסף/חולין/לג/א|חולין לג.]]}}. ובשו"ת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/ב/יד|ח"ב יו"ד סימן יד]]}} נקט בפשטות שאם מפרכסת מותר לבן נח הוא הדין בן פקועה ותלוי במחלוקת האמוראים בחולין שם.}} דרהיט ואזיל ושה מעליא הוא כמ"ש מהו לפדות בבן פקועה {{ממ|[[בבלי/בכורות/יב/א|בכורות יב.]]}}. ול"ד למפרכסת חולין ל"ג א׳ התם י"ל הואיל ושחיטה מהני למהוי כמתה לישראל ה"ה לב"נ משא"כ בן פקועה עיין תוס' שם ד"ה אחד בטעם חשוב כזה י"ל דל"ש מי איכא מידי. וכ"ש בהפריס דכל דרבנן ד"ת מלא תסור והכי אתני דלא ללקי עליה מ"מ לא שייך מי איכא מידי. ואסור להושיט לב"נ ומפסחים כ"ב ב' והרי אבר מן החי כדמות ראיה וי"ל מדאמר מנין משמע רק מלפני עור. ואי"ה פ' עקב יבואר עוד:

עוד נסתפקתי חלב מטריפה אי שרי לב"נ דלא שייך מי איכא מידי דאסור משום טריפה וי"ל דזה איסור אחר הוא ואבר מן החי בחלב הותר. ל"ד לפסול בשחיטה דאסור למכור בני מעיים לב"נ כמ"ש בפריי לי"ד כ"ז התם לא מהני השחיטה מידי. ול"ד למפרכסת קודם שתצא נפשה דאסור לב"נ התם לתא דאבר מן החי לא תאכלו על הדם. ולריש לקיש דלית ליה לכאורה האי כללא מי איכא מידי עיין תוס' חולין שם קשה לא לשתמיט בכל הש"ס לומר לדידיה חלב מטריפה אסור לב"נ ונהי כשירה י"ל ויקח חמאה וחלב ש"מ לכאורה כש"כ י"ד פ"א אות י"ב דמימי חלב שריא וגלי קרא דחלב לאו בכלל אבר מן החי ויש לדחות. ועיין בכורות וי"ו ב' חלב חידוש קשה להש"ך שם מאי חידושיה עיין מ"ש בפריי שם ואי"ה פ' עקב יבואר עוד. וגם פ׳ נח יע"ש ועיין פ׳ כי תצא: