עריכת הדף "תולדות יצחק/דברים/כט" (פסקה)

== יג ==

'''ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום ''' בזה יש שתי ספקות גדולות: <br>''' הספק הא' ''' מאי זה צד היה רשות לדור ההוא להכניס בברית ואלה לדורות העתידים להיות שעדיין לא נולדו ולא היו בעולם ויהיו יכולין לומר אח"כ אין עלינו ברית ואלה ואנו מסלקין עצמנו מזה ונהיה כגוים אשר סביבותינו וא"ת שלא הכניסו בברית לדורות העתידים אלא לדור ההוא לבד אי אפשר שהנה אמר ואת אשר איננו פה ואי אפשר לפרש לדור ההוא אותם שלא היו אז שמה והיו במדבר אחר או הלכו לדרכם לעשות מלאכתם שהרי אמר אתם נצבים היום כולכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך וגו' ולזה פרש"י ואת אשר איננו פה אף עם הדורות העתידים להיות: <br>''' הספק הב' ''' מה צורך לחזור להכניסם בברית אחר שכרת ברית עמהם בהר סיני וכן כתב הרמב"ן וזה לשונו והברית היא השבועה והאלה אשר יזכיר לעברך בברית ה' אלהיך ובאלתו ויתכן שכרת עמהם עוד ברית כברית הראשונה אשר כרת אתם בהר סיני שהקריב עליהם עולה ולקח חצי הדם ויזרוק על המזבח וחצי הדם זרק על העם אבל לא הוצרך להזכיר זה עכ"ד והפסוק אמר אלה דברי הברית אשר צוה ה' לכרות את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת עמם בחורב וא"כ יש להקשות מה צורך ברית אחר ברית עם היות שהשבתי בסדר והיה כי תבא לא תספיק תשובתי ויש מפרשים לפי שעשו את העגל ועברו ברית הוצרך לכרות ברית אחר לא יתכן שלפי זה כל העוברים החרם הותר להם החרם ואינו כן ועוד שא"כ בכל פעם שישראל עבדו ע"ז היה צריך ברית חדשה ויש אומרים לפי ששיבר הלוחות ואינו כן שהדין הוא חזרה שטרו לא חזרה מתנתו ואם ראובן חייב לשמעון אלף לבנים בשטר ושמעון קרע השטר עדיין חייב לו אלף לבנים עד שנתן או מחל לו וי"א בעבור הבנים ואינו כן שהברית הראשון ג"כ היה לבנים ולכל הדורות וכי עלה על הדעת שלא כרת ברית אלא לדור ההוא לבד ומדוע כרת הברית הראשון לאותו הדור וזה לכל הדורות העתידים להיות. והיתר הספק הא' אחז"ל אף נפשות העתידים היו שם וא"כ כל הדורות העתידים היו שם וזה הפי' יש לו שתי ראיות הא' כמו שאמר לפני ה' באשר ישנו פה מדוע לא אמר לפני ה' באשר איננו פה אלא ודאי הכוונה אשר ישנו פה הרי הגוף לפני ה' הרי הנפש שהנפש היא יותר לפניו מן הגוף אבל באשר איננו פה לא אמר כן אלא אשר איננו פה עמנו הרי הגוף שאינו עמנו אבל הנפש היא לפני ה' א"כ שם היה הראיה השנית באשר ישנו פה אמר עומד ובאשר איננו פה לא אמר עומד לפי שהנפש היא עומדת שאין לה קפצים כמלאך שנא' ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה ולכן לא אמר אשר איננו עומד שהנפש עומדת היא ולפי שהיתה שמה נפש כל ישראל לא אמר ואת אשר איננו פה עומד עמנו היום ופרש"י על מאמר העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה לא גרסינן ולא עמידה וז"ש אתם נצבים היום כלכם שאחר שפרטן אח"כ כולם אין צורך לומר כולכם אלא הכוונה בעבור הנפשות. ויש להקשות סוף סוף נפשות העתידים ראויות לעונש בעולם הנשמות אחר שחטאו בעודן בגוף אבל הגוף שלא היה שם אין ראוי לעונש שלא קבל ברית ואלות התשובה שהגוף אינו אלא כלי הנפש. זהו דעת רז"ל עם מה שפירשתי בו וזהו דרך דרש. אבל דרך הפשט נפרש שאם לראובן עבד ידוע שכל בניו שיוליד בעודו עבד הם עבדים לראובן ואם מכרו לשמעון כל הבנים שיוליד בעודו עבד לשמעון הם עבדיו וכן שפחה שילדה בנים בעודה שפחה האשה וילדיה תהיה לאדוניה וישראל היו עבדים לפרעה ואלו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים עדיין אנו ובנינו עבדים היינו לפרעה והקב"ה קנה לישראל מפרעה להיותם עבדים לו שנאמר עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים ואם כן כל הבנים שיולידו ישראל הם עבדים לשי"ת וחייבין לעשות כל מה שיגזור עליהם ולזה אמר ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת כי אשר איננו פה וכי תאמרו איך אפשר לכרות ברית עם הדורות העתידים לז"א כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים כלומר ישבנו עבדים הנה שמרע"ה עצמו התיר הקושיא. והיתר הספק השני מה צורך להכניסם בברית אחר שכרת ברית בהר סיני הוא בעבור הבני' לפי שהברית הראשון כרת לדור ההוא ולא לבנים ולא לדורות העתידים והטעם שלא כרת לדורות העתידים לפי שהם רצו לכרות ברית לעצמם גם שיחשבו שיש אלוה אחר ח"ו גדול ממנו בעבור החסדים הגדולים והנסים שעשה להם ולזה רצו לקבלו באלוה שלא להיות כפויי טובה אבל לבניהם לא רצו לקבלו לאלוה שאולי זה חובה לבניהם אם יש שם אלוה גדול ממנו ואין חבין לאדם שלא בפניו וזהו בעבור שעדיין לא ראו אלא ע"ז של מצרים שהוא טלה אבל אחר שראו גוים רבים ואלהיהם ידעו כי כולם הבל הבלים וזהו זכות לבנים לכרות עמו ברית גם בעבור הבנים וזכין לאדם שלא בפניו וזה עצמו אמר מרע"ה לישראל ונשמר מזאת הקושיא ואמר אתם נצבים לעברך בברית ואמר אם תאמרו מדוע אני רוצה לכרות ברית שני שאין צורך בו צורך יש בו שהוא בעבור בנינו שלא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת כי אשר ישנו פה ואשר איננו פה ואם תאמרו מדוע לא כרת ברית בראשונה גם לבנינו השיב כי אתם ידעתם בראשונה את אשר ישבנו בארץ מצרים וראיתם בעיניכם שאלהינו גדול ממנו ובכל אלהי מצרים עשה שפטים אבל לא ראיתם אלהים אחרים וחשבתם שאולי יש באלהי האומות גדול מאלהינו אבל עתה אתם ידעתם הכל וז"ש ואת אשר עברנו בקרב הגוים ותראו את שקוציהם ואת גלוליהם שהם שקץ וגלל ואתם רואים שהוא זכות לבניכם וזכין לאדם שלא בפניו וזהו שאמר גם כן ולא נתן ה' לכם לב לדעת עד היום הזה שחשבתם שהוא חובה וראיה לכל זה שבברית הזה אמר ולא אתכם לבדכם אנכי כורת וגו' ואת אשר איננו פה ובברית הראשון לא אמר כן ובזה שהתרנו הספק הב' הותר גם כן הספק הא' מי נתן לישראל רשות וכח להכניס בברית למי שאין לו דעת ולמי שלא נולד עדיין כנ"ל: