עריכת הדף "שער המלך/מכירה/יג" (פסקה)

== ח ==

'''אלו דברים שאין להם אונאה הקרקעות כו' אפילו מכר שוה אלף בדינר כו'.'''  עיין בפרק האיש מקדש דמ"ב בתוס' ד"ה ה"נ כתבו וז"ל בקונט' גריס הא דאמרן יתר משתות בטל מקח כו' וק' לר"ת חדא מדנקט גבי שתות אין אונאה לקרקעות נראה דביתר משתות יש להן אונאה כו' ואיכא למידק לפי גי' רש"י מאי אשמועינן רבא הא מתני' היא בהדיא בפרק הזהב העבדים והקרקעות אין להם אונאה וי"ל דרבא דיוקא אתא לאשמועינן דדוקא בשתות אין להם אונאה אבל ביתר משתות יש להן אונאה דאי ממתני' הוה מצינן למימר דאפילו ביטול מקח אין להם ודו"ק: עוד כתבו שם וז"ל מיהו ק' דמשמע הכא לפי' ר"ת דבקרקעות לא שייך בטול מקח ובפ' הזהב כו' בטול מקח יש להם כו' יע"ש ודבריהם צריכים ביאור דקו' זו תקשי להו בפשיטות ואף לפי גי' רש"י ז"ל מדר"נ אדר"נ דאמר בפרק המקבל אפילו זבן שוה מאה במאתן כו' וכן הקשו בפרק הזהב דנ"ז ד"ה אמר בפשיטות מדר"ן אדר"ן ובדוחק יש ליישב דס"ל דלפי פרש"י ל"ק מדר"ן אדר"ן משום דאיכא למימר דהא דאמר ר"ן בפרק המקבל דאפילו זבין שוה מאה במאתן אין אונאה לקרקעות היינו דוקא גבי לוקח משום דעביד איניש דזבין ארעא יותר משויה וכ"כ רשב"ם בפרק המוכר את הבית דס"ו ועיי"ש בתוס' ד"ה ש"מ ומ"ש ר"ן בפ' הזהב דביטול מקח יש להם היינו לגבי מוכר אמנם לפי' ר"ת דגריס הכא בדרבא ביתר משתות אין אונאה לקרקעות ק"ל שפיר משום דכיון דרבא קאי אמימרא דר"ן דקאמר האחין שחלקו לקוחות הם כו' יתר משתות בטל מקח ואהא קאמר רבא דבקרקעות אין אונאה לקרקעות וחלוקתן קיימת משמע ודאי דאפי' גבי מוכר ס"ל דאין להם בטול מקח דהא אחין שחלקו כל אחד ואחד הו"ל מוכר לגבי חלק חבירו ומשו"ה ק"ל שפיר מדר"ן אדר"ן כנ"ל : ובמה שכתבו עוד וההיא דזבן מאה במאתן אי פלגא דוקא כו' הנה הירוש' הלזו שהביאו התוס' פרק אלמנה נזונת דף צ"ח ד"ה אלמנה שמכרה דפריך התם בירושלמי אמתני' דקתני מכרה שוה מנה במאתים נתקבלה כתובתה ויחזור המקח ומוקי לה ר"י התם בשהוזיל המקח ור"ל אמר אין אונאה לקרקעות אמר ר"י אם היה דבר מופלג יש לו אונאה כו' וכיון שכן קשה טובא דמאי מספ"ל הכא בקדושין אי פלגא דקאמר בירושלמי דוקא או לאו דוקא אלא יותר מפלגא פורתא הא ע"כ דפלגא דירוש' דוקא דאי יותר מפלגא אמאי מוקי לה ר"י למתני' דפ' אלמנה נזונית בשהזיל המקח הא בלא"ה אתי שפיר כיון דאין אונאה לקרקעות עד יותר מפלגא ומתני' קתני מכרה שוה מנה במאתים אלא משמע דאפי' בפלגא ס"ל לר"י דבטל מקח וכ"כ התוס' שם משם ר"ת בפשיטות דבפלגא יש להם בטול מקח וההיא דזבן שוה מנה במאתן דר"ן לאו דוקא מאתים אלא פחות יע"ש איברא שהתו' פרק הזהב כתבו משם ר"ת וז"ל ותי' ר"ת דאין אונאה אפלגא אבל מפלגא ואילך מיקרי בטול מקח כו' ואם הדברים כפשטן נמצאו דבריהם ז"ל סותרים ממ"ש בפ' אלמנה משם ר"ת ולכן צ"ל דמ"ש אבל מפלגא ואילך מפלגא ופלגא בכלל הוא דקאמרי וכ"כ הב"ח סי' רכ"ו והדרישה שם ומהתימא על הרב ש"ך סי' הנז' ס"ק י"ז שדחה שם דברי הדרישה וכתב שדברי התוס' בדוקא הם ושמהירוש' אין ראיה כלל דאדרבא בירוש' י"ל דפלגא לאו דוקא והביא ראיה מדברי התוס' דקדושין דמספ"ל מלתא ואשתמיט מיניה דברי התוס' דפרק אלמנה שכתבו משם ר"ת בהדיא דפלגא יש להם בטול מקח וא"כ ע"כ צ"ל שדברי התוס' לאו דוקא כמ"ש גם מ"ש דמהירושלמי אין ראיה כלל הוא תימא דאדרבא על התוס' אנו מצטערים דמספ"ל בירושלמי אי פלגא דוקא שהרי מבואר מהירושלמי דע"כ פלגא דוקא הוא וכמ"ש ושוב ראיתי להרמב"ן ז"ל במלחמותיו פ' הזהב שתמה על הרז"ה שכתב בשם ר"ח דמופלג שאמרו בירושלמי הוא יותר מפלגא וכתב עליו שח"ו לא אמרה ר"ח מעולם ובעל המאור הזה סמך על הירושלמי בשמיעה בלא ראיה שאלו היה רואה אותו בגמ' שלו לא היה מפרש כן כו' עד ומדמוקמינן בשהוקר המקח ומסייעינן לר"ל ש"מ לר"י שוה מנה במאתים בטול מקח הוא יע"ש הרי מבואר מ"ש ולכן העיקר כמ"ש הב"ח והדרישה ודלא כהש"ך ודברי התוס' דקדושין צ"ע ודעת הרי"ף ורבינו דאין אונאה לקרקעות אפילו מכר שוה אלף בדינר כמ"ש הטור סי' הנז' וראיתי להדרישה שם שכתב שהקדים הטור סברת רבינו לס' הרי"ף משום דבדברי הרי"ף י"ל שגם הוא סובר כר"ת דאין להם בטול מקח עד פלגא אבל כיון דמצינו להרמב"ן שכתב בפי' אפי' שוה אלף בדינר יש לפרש סתמיות דבריו כותיה דמסתמא בשיטת רבו אמרה עכ"ד והן דברי' תמוהים שהרי ממה שהביא הרי"ף ראיה מההי' דאמרינן בריש קמא דבר השוה לכל כסף ומאי ניהו קרקעות דאין להם אונאה כו' מבואר דס"ל להרי"ף כדעת רבינו דאל"כ אלא דס"ל דיותר מפלגא יש להם אונאה א"כ מאי ראיה מייתי לדחות דעת הסוברים דבפלגא יש להם אונאה כיון דלדידיה נמי ע"כ צ"ל דשוה כל כסף לאו דוקא וזה ברור: