עריכת הדף "שיח השדה/זבחים/קיב/ב" (פסקה)

==מכתב להגאון רבי דב לנדא בענין מזבח הקטרת==
{{מרכז|'''מכתב להגר"ד לנדא שליט"א בענין מזבח הקטרת'''}}
'''בדבר''' מה שרוצה כת"ר שליט"א לחדש שמזבח הקטרת של בית עולמים הי' מחובר לקרקע וסמך ע"ד ה[[רד"ק/מלכים א/ו#כ|רד"ק]] וה[[רלב"ג/מלכים א/ו#כ|רלב"ג]] מ"א ו' כ' כ"ב שכ' שהיו ממלאים חללו באבנים הגם שמצאתי ג"כ לה[[מלבי"ם/מלכים א/ו#כ|מלבי"ם]] ז"ל שם שכ' ג"כ כדברי כת"ר שהי' מחובר מ"מ לענ"ד לא יתכן לומר כן חדא מכח סוגיא ד[[בבלי/זבחים/כז/ב|זבחים כ"ז ב']] שהביא כת"ר האי רצפה והאי כלי שרת [ובפרט למה שרוצה כת"ר לומר שבמשכן הי' גם למזבח החיצון דין כלי שרת וזה צ"ע דהא ב[[בבלי/זבחים/נח/א|זבחים נ"ח א']] יליף מזבח אדמה שיהא מחובר באדמה בכל מסע כדפירש"י ס"פ יתרו ומה"ט אמרי' ג"כ שילהי חגיגה דהו"ל כמחובר לקרקע דכתיב מזבח אדמה וא"כ מוכח דמזבח החיצון דמשכן ג"כ דינו כמחובר], ועוד ראי' מסוף חגיגה כל הכלים טעונין טבילה חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחשת ובגמ' מזבח הנחשת דכתיב מזבח אדמה תעשה לי מזבח הזהב דכתיב והמזבחות איתקוש כו' הרי מבואר דמזבח הזהב אין דינו כמחובר לקרקע ורק משום היקש טהור [וכאן ע"כ לא מיירי במשכן שעדיין לא נגזרה אז דין טומאת ע"ה], עוד ראי' ב[[בבלי/כתובות/קו/ב|כתובות ק"ו ב']] מזבח הזהב לבונה וכלי שרת באין ממותר נסכים מזבח העולה כו' מלשכת בדק הבית פירש"י מזבח הזהב כלי הוא ולא בנין שאינו מחובר לקרקע ויכולין לטלטלו לפיכך נידון ככלי מזבח העולה שהוא בנין בא מקדשי בד"ה [ועי' רמב"ם [[רמב"ם/שקלים/ד#ב|פ"ד משקלים ה"ב]] שהשמיט מזבח הזהב וברור שכללו בל' כלי שרת שכ' ע"ש וכ"מ לשון הירושלמי [[ירושלמי/שקלים/ד/ב|פ"ד דשקלים ה"ב]] מזבח הזהב וכל כלי שרת באין ממותר נסכים מזבח העולה כו' ע"ש], ומה שהביא מד' הרד"ק והרלב"ג הנה אפי' לדבריהם שהיו בו אבנים אין זו ראי' שהוא מחובר לקרקע שאבנים תלושים אין עושין אותו למחובר לקרקע ועוד שנראין הדברים שהי' מצופה זהב מכל ו' צדדין [גם למטה] ורק בפנים מלאוהו אבנים לפי דבריהם וג"ז כתבו בל' אפשר ויתכן שהי' ממולא עצים או דבר אחר עכ"פ אינו נוגע לענין דידן לעשותו מחובר ובאמת לולי דבריהם הי' אפשר לומר שהי' חלול בתוכו ולכך שייך ל' ויצף וצ"ע [וכמדומני שראיתי שמזבח הפנימי של משה הי' חלול מתוכו אלא מוקף עצי שטים מכל ו' צדדים ואיני זוכר כעת מקומו] ומה שנתקשה כת"ר שליט"א על פי' הגר"א ז"ל במלכים [[ביאור הגר"א/מלכים א/ו#כ|שם]] שהוסיפו על מזבח של משה מאי ל' ויצף לענ"ד לפי' הגר"א מתפרש כמין חומר שסביב מזבח הזהב של משה הקיפו מכל צד עץ ארז עביו חצי אמה וממילא הי' עובי כל המזבח ב' אמות על ב' וזהו ל' ויצף [ואיני יודע אם גם בגבהו הוסיפו לפי' הגר"א], ומש"כ למה לא הוסיפו בעצי שטים בודאי הכל בכתב כו' ועי' תנחומא תרומה [[מדרש תנחומא/תרומה/ט|סי' ט']] ומה שהק' מ[[בבלי/יומא/נח/ב|יומא נ"ח ב']] איך אפשר להקיף ביד ב' אמות הוא דבר נראה בחוש שקל להקיף ב' אמות, ומה שהק' כת"ר מ[[בבלי/זבחים/יד/א|זבחים י"ד א']] אין מחשבה בחטאות הפנימיות כו' הרי אפשר לקרב מזבח הפנימי עד הפתח של היכל ודאמרי' שם בזיכין לענ"ד איני מבין קו' זו הרי בחטאות הפנימיות צריך הזאה על הפרוכת [ואפי' למ"ד [[בבלי/יומא/נז/א|יומא נ"ז א']] א"צ ליגע מ"מ סמוך לפרוכת בעינן ע"ש] וא"כ אין ההולכה משום הזאות מזבח הפנימי רק משום ההזאות שעל הפרוכת, ומה שהוקשה לו ב[[בבלי/זבחים/נט/א|זבחים נ"ט א']] ל' מזבח שנעקר הנה ל' שנעקר מצינו בהרבה מקומות גבי תלוש עי' [[בבלי/פסחים/ק/ב|פסחים ק' ב']] לעקירת שלחן ו[[בבלי/פסחים/קא/ב|שם ק"א ב']] ועקרו רגליהן ו[[בבלי/פסחים/קטו/ב|שם קט"ו ב']] למה עוקרין את השלחן וב[[בבלי/סוטה/ד/ב|סוטה ד' ב']] נעקר מן העולם ובכ"ד, ומה שהק' עוד מה שייך מקומו אם אין לו מקום קבוע לענ"ד נראה כיון דמשמע מהפסוקים דמקומו קבוע דווקא בין השלחן למנורה עי' [[בבלי/יומא/לג/ב|יומא ל"ג ב']] בעינן דחזי אהדדי משמע שקצת צריך שיראה ולא כולו מדאיצטריך קרא להכי וכ"ה בפי' ר"ח שם שהי' משוך רק מעט [וצ"ע ב[[בבלי/יומא/נא/ב|יומא נ"א ב']]] ועי' [[בבלי/מנחות/צט/א|מנחות צ"ט א']] וב[[תוספות/מנחות/צט/א#|תוס']] ו[[בבלי/מנחות/צח/ב|שם צ"ח ב']] משליש הבית כו' ובל' הרמב"ם [[רמב"ם/בית הבחירה/ג#יז|פ"ג מביה"ב הי"ז]] כנגד הפרוכת כו' ומבואר דדינו נגד הפרוכת וכ"ה בתורה בפ' פקודי {{ממ|}} וע"ע [[בבלי/חגיגה/כו/ב|חגיגה כ"ו ב']] דהשלחן א"א להזיזו ממקומו דכתיב בי' תמיד ע"ש וא"כ גם גבי קטרת כתיב תמיד ס"פ תצוה אך שם הכונה שלא יוציאנו לחוץ כמבואר ב[[בבלי/זבחים/יד/א|זבחים י"ד א']] ו[[בבלי/מנחות/צט/א|מנחות צ"ט א']] עכ"פ מקומו מכוון כנגד הפרוכת ובין המנורה לשלחן [ואפי' נאמר שאינו ביניהם ממש עי' רש"י [[רש"י/יומא/נא/ב|יומא נ"א ב']] עכ"פ צריך להיות סמוך להם] וזהו מקומו שמקטירין בו ואה"נ שאם יזיזו השלחן וגם המנורה יוכלו להקטיר שם ביניהן ובלבד שיהא נגד הפרוכת ואפשר זו כונת מרן הגרי"ז (שליט"א) זצ"ל שהביא כת"ר.

'''גם''' א"א לומר שבבית ראשון הי' מחובר ובבית שני עשאוהו תלוש כמו במשכן עי' רמב"ם [[רמב"ם/בית הבחירה/א#ד|פ"א מביה"ב ה"ד]] שבית שני עשו כמו בנין שלמה מלבד המפורש ביחזקאל [וכ"מ ב[[בבלי/זבחים/סב/א|זבחים ס"ב א']] שהוצרכו לדרוש קרא להוסיף על המזבח] ובזה לא מצינו בבנין יחזקאל שינוי שיהא תלוש [מלבד בגובה שמצינו בזה שינוי [[תנ"ך/יחזקאל/מא#כב|יחזקאל מ"א כ"ב]] וכבר נתקשו בזה התוס' [[תוספות/חגיגה/כו/ב#שאני|חגיגה כ"ו ב']] ד"ה שאני ע"ש] ואפשר דלדעת הגר"א הי' גם בבית שני של ב' אמות וצ"ע: