עריכת הדף "שיחה:תנ"ך/ויקרא/א" (פסקה)

== פסוק א ==
=== ויקרא אל משה וידבר ה' אליו ===
אמרו חז"ל (מד"ר א, טו): מכאן אמרו כל תלמיד חכם שאין בו דעת נבילה טובה הימנו, שכן מרע"ה וכו' לא נכנס עד שקרא לו וכו'. והקשו בקובץ 'עיון הפרשה' מהו גדרה ומהותה של אותה 'דעת' החסרה לת"ח, דאם היא חכמה - א"כ איננו תלמיד 'חכם'. וכן מה באו חז"ל לרמז בדוגמא לנבלה הטובה ממנו.

ונראה לבאר בזה ש'דעה' איננה 'חכמה', אלא דבר דק ועדין יותר, והבנת דבר מתוך דבר, ולכן אין מקום לקושייתם ש"ת"ח שאין בו דעת" זהו כ"חכם שהוא שוטה", משום שדעת איננה חכמה בלבד, אלא חוש רגשי דק ועדין. ו'דעת' היא לשון חיבור (כמו "והאדם ידע"), וא"כ לעניינינו הוא חיבור פנימי בין החכם לבין חכמתו, אשר נמסכת בליבו ובנפשו, ומי שחסרה בליבו 'דעת' זו, חסר לו בכל גדר ה'חכם' שלו.

ובענין מה באו חז"ל ללמדנו בדוגמא 'נבילה', שמעתי, שלנבילה ישנה מעלה שמסרחת וכך אנשים יודעים להתרחק ממנה, ואילו ת"ח שאין בו דעת - גרוע בענין זה, משום שאין האנשים מכירים בכך. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 14:16, 18 במרץ 2021 (IST)

=== לאמר ===
וברש"י: צא ואמור להם דברי כבושין, בשבילכם הוא נדבר עמי. 

כמדומני שאנו רגילים לפרש 'דברי כיבושין' מלשון דברי מוסר הכובשים ומכניעים את הלבבות, ואילו כאן משה רבינו לא הוכיח את ישראל, אלא להיפך הראה להם את חשיבותם שרק בעבורם נתייחד עמו הדיבור. ויתכן בביאור הדבר, שאכן זוהי המטרה האמיתית של אמירת דברי מוסר לאדם, שמראים לו את ערכו וחשיבותו, שלכן אין זה מתאים מה שהוא עושה בפועל כפי דרגתו המיוחדת. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 14:16, 18 במרץ 2021 (IST)