עריכת הדף "שדי חמד/כללים/כ/טז" (פסקה)

==א==

א') כתב שם בשם מרן חיד"א בספר פתח עינים בחידושיו לבבא מציעא ד' ל' דדוקא בדברים שבין אדם למקום הוא דהפטור ועושה נקרא הדיוט אבל בדברים שבין אדם לחבירו כל העושה לפנים משורת הדין תבא עליו ברכה וכן כתב הרב מקנה אברהם בסוף סי' קנ"ד בשמו ואנכי הרואה שכן כתב גם בספרו יעיר אזן ב[[יעיר אוזן/פ/יג|מערכת הפ"ה אות י"ג]] וישנו בנותן טעם לשבח דבמצות שבין אדם לחבירו אין שייך כל הפטור וכו' לפי שכבר נצטוינו בכללות לעשות לפנים משורת הדין כדתני רב יוסף והיינו דאיתא בבבא מציעא ד' ל' דבמאי דפריך והא ר' ישמעאל בר' יוסי זקן ואינו לפי כבודו הוה פריק לפנים משורת הדין הוא דעבד דתני רב יוסף וכו' וגם בדרשותיו בספר דברים אחדים דרוש כ"ג שבת הגדול ד' קי"ט ע"א (ד"ה ואמרינן) כתב חילוק זה עי"ש ובספר לב שומע במערכה זו אות ל"ג כתב בשם הרב אהלי יהודה ד' ק"א ע"א כל הפטור וכו' הני מילי בדברים שבינו למקום ולא בדברים שבין אדם לחבירו אי נמי דוקא במצות ולא בדבר שבממון עכ"ל וכן כתב בשמו בס' אברהם אזכור במערכה זו אות מ"ז ואין ספר אהלי יהודה (נאבארו) מצוי אצלי לראות אם הזכיר דברי מרן חיד"א שאם לא כן קצת תימה על הרבנים טובים השנים יצ"ו שלא הזכירו דברי מרן חיד"א בזה וגם הרב פתח הדביר בסי' ל"א אות ד' הביא חילוק זה:

'''וחידוש''' הוא בעיני שהרב דרכי שלום שדרכו תמיד להביא דברי מרן חיד"א בכל ספריו הקדושים כידוע לרגיל בספרו לא ראה דבריו שבדין זה והוא שבפרשת קדושים בדף פ"א ע"א הביא מחלוקת הפוסקים במוצא אבדה והוא זקן ואינו לפי כבודו אם רשאי להחמיר על עצמו ותמה על הסוברים דרשאי להחמיר מהא דאמרינן כל הפטור ועושה נקרא הדיוט וניחא ליה על פי הכלל שכתבתי לקמן בסק"ב דכיון דאחרים חייבים בה (כל מי שאינו זקן וכו') אף הפטור ממנה אם רוצה לקיימה שפיר דמי וכו' עי"ש ונעלם מעיני דמר דברי מרן חיד"א הנז"ל דבדבר שבין אדם לחברו ובמידי דממונא לא אמרו דנקרא הדיוט כיון שמצוה עלינו לעשות לפנים משורת הדין: