עריכת הדף "שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ח/ז" (פסקה)

==א==

{{ממ|א}} חמץ שלא היה ידוע לבעליו ממנו ועבר עליו הפסח היינו שראובן שלח מעות לחבירו שבעיר אחרת שילבישם בסחורות וקנה לו מיני חמץ ושלח לו כמה חדשים קודם הפסח ולא הגיעה הספינה עד אחר הפסח כתב מרן חיד"א בברכי יוסף סי' חת"ם אות ג' בשם הרב דברי יוסף סי' י"א דהחמץ מותר באכילה כיון דהחמץ לא היה ברשותו וגם לא היה יודע ממנו בכי האי גוונא לא אסרו רבנן והרב שערי תשובה אות ח' קרוב לסופו כתב שבספר חיים שאל כתב שאחד קדוש הסכים עמו שדבריו טובים ונכוחים ולמד מזה לנדונו עי"ש ולפי הנראה הן הן הדברים שכתב בשיורי ברכה ריש סי' חת"ם ובקונטריסי לסי' תמ"ח כתבתי קצת שקלא וטריא בדברי הרב דבר"י הנ"ל וכתבתי שם שראיתי להרב זרע אמת ח"א סי' מ"ט ד' ס"ה ע"ד שהעלה לדינא דלא כהרב דבר"י הנ"ל ועתה אינו בידי לראות דב"ק וראיתי להרב פרי מגדים במשבצות סי' ת"מ סוף סק"ד שכתב עפר"ח וכו' דאף בלא ידע מהחמץ כלום שייך הערמה עכ"ל ועיין לקמן אות קטן ד' ולפי הנראה שפיר יש לסמוך לדינא על הרב דבר"י הנ"ל בשגם שלשת הרועים הנ"ל סברי כותיה ולפי הנראה כן היא דעת הרב בית שלמה בסי' פ' והבאתיו לעיל אות ה' דשקיל וטרי אם החמץ הוא של השולח או של הנשלח והוכיח שהוא ברשות השולח וכתב ואם כן אסור בהנאה כיון שעבר על בל יראה אף שהיה אנוס וכו' משמע דאם היינו אומרים שהוא של המקבל לא היה הדין כן והיינו משום דהוי כעובדא שבשו"ת דבר"י הנ"ל דכיון דהחמץ לא היה ברשותו ולא ידע ממנו כלל בכי האי גוונא לא אסרו רבנן ועוד יש לצרף מה שכתב הרב כתר כהונה סי' ח' הובא בשע"ת סי' חת"ם אות ח' דאפילו ביודע מהחמץ אלא שהיה רחוק ממנו מאד ולא היה יכול לבערו אין שייך הערמה {{ממ|ומה שכתב הרב שערי תשובה על דברי הכתר כהונה עיין לקמן אות קטן ד'}} ואם כן כל שכן כשלא ידע מהחמץ כלל דלא שייך הערמה ובזה גם הרב שערי תשובה יודה והנה בדברי יוסף שם לא הוזכר שביטל חמצו קודם הפסח ואולי סתמו כפירושו דכל אדם מבטל החמץ קודם הפסח והרב חק יעקב סי' תמ"ח סק"ך כתב שהעלה בתודת השלמים שלו סי' ו' דמי שלא ידע מהחמץ שלו כל ימי הפסח ויש עדים שביטל או הפקיר קודם הפסח יש להתיר בהנאה על כל פנים אחר הפסח עי"ש משמע דבאכילה אסור אף בדאיכא עדים שביטל ובדליכא עדים אסור אף בהנאה ואפשר לומר דאינו חולק על סברת הדבר"י הנ"ל דיש לחלק בין לא היתה לו ידיעה מהחמץ מעולם כי ההיא דהדבר"י להיכא דידע מעיקרא ושוב נעלם ממנו כל ימי הפסח וק"ל ועיין בשו"ת שם אריה סי' ט' הובא לקמן אות קטן ה':