עריכת הדף "
רלב"ג - ביאור המילות/ויקרא/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה.''' ר"ל שבועה או קללה בשם מן השמות הקדושים כי על כל אחת מאלו יפול שם האלה כבר תמצא בקללת סוטה שנקראת אלה ושם התבאר גם כן שהאלה היא שבועה וזה אמנם כשישביעהו בעל דין שיעיד לו אותו עדות שיודע לו. ולמדנו שזאת השבועה היא על פי בין דין ר"ל התובע ולפי שאמר והוא עד הנה יחוייב שיהיה ראוי לעדות לא קרוב או פסול או שומע מפי שומע ולפי שאין דבר העד עדות אל בפני בית דין הנה לא יתחייב העד אם לא יגיד חוץ לבית דין כי שם אין דבריו עדות אלא ספור דברים לבד ולא יתחייב גם כן אם לא היה שם עד זולתו כי דברי העד האחד אינה עדות על דרך האמת אם לא היה שם עד אחר זולתו שנאמר על פי שנים עדים אם שלשה עדים יקום דבר. וראוי גם כן שיהיה השומע הוא העד שנאמר ושמעה והוא עד רוצה לומר שיהיה עד בעת ששמע: '''וראוי''' גם כן שתהיה ספירתם העדות אחר שמיעת הקול שנאמר ושמעה קול אלה אם לא יגיד ולזה אם קדמו וכפרו ונשבעו שאין יודעין לו עדות לא ינהג בהם זה הדין. וראוי גם כן שתדע שזה הדין לא ינהג אלא בדבר של ממון ויהיה עם זה מטלטל וגופו ממון ולזה לא ינהג בעבדים ושטרות וקרקעות אף על פי שהם ממון באופן מה וזה יתבאר ממה שאומר אמנם לא ינהג אלא בתביעת ממון כי התורה אמרה והוא עד או ראה או ידע מכלל שהנושא אשה בו העדות יוכל להתקיים העדות בו בראייה שלא בידיעה ובידיעה שלא בראיה וזה שלא יתכן אלא בתביעת ממון. והמשל שכבר יראו עדים שראובן הלוה לשמעון ויעידו מה שראו או יודה בפניהם שמעון ויאמר להם שיהיו עדים לראובן שהוא הלוהו ויתבאר שלא ינהג זה הדין בקרקעות ועבדים ושטרות כי הוא ראוי שלא נחמיר בעדים יותר ממה שנחמיר בנתבע וזה שהנתבע לא יחוייב שבועה באלו הדברים אף על פי שיהיה מודה מקצת כמו שהתבאר בפרשת ואלה המשפטים ואם הוסר דין שבועה מהנתבע באלו הדברים כל שכן שראוי שיוסר מהעדים והוא מבואר שבשבועת העדות אין הבדל בהבאת הקרבן בין שוגג למזיד שהרי לא נאמר בה ונעלם ממנו כמו שאמר בשאר הדברים הנזכרים עמה וזה אמנם הוא לחייב על המזיד כשוגג ואם אמר אומר שלא יתכן שיבא קרבן על הזדון אמרנו לו שכבר מצאנו בשפחה חרופה קרבן על הזדון וכן הענין באשם גזלות הנזכר אחר זה ולזה נשפוט בזה המקום שיבא זה הקרבן גם על הזדון או נפש אשר תגע בכל דבר טמא לפי שלא זכר פרטי זה הכלל כי אם אבות הטמאות למדנו שאינו מדבר במגע וולד הטמאה וזה כי נבלות הבהמה והחיה והשרץ הם אבות הטומאה כמו שיתבאר:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף