עריכת הדף "רד"ק/תהילים/כג" (פסקה)

== א ==

'''מזמור לדוד:''' המזמור הזה אמרו דוד על עצמו כשיצא מצרה לרוחה, או נאמר על ישראל שיאמרו כן בצאתם מהגלות, לפיכך סמכו למזמור שלמעלה מזה. ובדרש (שוחר טוב בקצת שנוי לשון) מפרש אותו על שני פנים: ''' בנאות דשא ירביצני''' מדבר בדוד בשעה שהיה בורח מפני שאול. ומה כתוב שם (שמואל א כב ה)? וילך דוד ויבא יער חרת. ולמה נקרא שמו יער חרת שהיה מנוגב כחרת הזאת, והרטיבו הקדוש ברוך הוא מעין טובו של עולם הבא, שנאמר (תהלים סג ו): כמו חלב ודשן תשבע נפשי. ''' נפשי ישובב''' זו המלכות שלא היתה לי זכות אלא ''' למען שמו. גם כי אלך בגיא צלמות ''' זה מדבר זיף.''' לא אירא רע; ''' למה? ''' כי אתה עמדי.''' ''' שבטך''' אלו היסורים ''' ומשענתך ''' זו התורה {{תוספת|*|ערבוב דברים יש כאן; ובטוח אני כי גם המדרש שלפנינו (שוחר טוב) הוא קטיעא בר שלם; וצריך עיון רב. והא לך, קורא יקר, התקון שתקנתי בדברי המדרש כפי מעוט הבנתי: המה ינחמני. יכול בלא יסורין לגמרי? תלמוד לומר אך. תערוך לפני שלחן זו המלכות. נגד צררי, זה דואג ואחיתפל. דשנת בשמן ראשי. יכול על ידי יסורין קשים? תלמוד לומר אך טוב וחסד. ושבתי בבית ה'. זה בית המקדש. יכול רק בעולם הזה? תלמוד לומר לארך ימים: בעולם הזה ובעולם הבא.}}. ''' תערוך לפני שלחן''' זו המלכות. ''' נגד צררי''' דואג ואחיתפל. ''' דשנת בשמן ראשי.''' יכול על ידי יסורין? תלמוד לומר: ''' אך טוב.''' יכול בעולם הזה? תלמוד לומר: ''' אך טוב וחסד ירדפוני לארך ימים. בבית יי' ''' זה בית המקדש. ורבנן פתרי קריא בישראל: ''' בנאות דשא ירביצני''' אני ארעה צאני ואני ארביצם (יחזקאל לד טו); ''' על מי מנוחת ינהלני''' ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה... ועלהו לתרופה (שם מזי ב): רב ושמואל חד אמר לתרופיא וחד אמר להתיר פה של אלמים ורבי יוחנן אמר להתיר פה עקרות {{תוספת|*|ראה בבלי סנהדרין ק א ומנחות צח א: ושם נחלקו רב יצחק בר אבודימי ורב חסדא בנדון הזה; אך בלי ספק רב ושמואל שהיו זמן מה בארץ ישראל הורידו עמהם מחלוקת חזקיה ובר קפרא לבבל, ותלמידיהם ידעו גם כן פרוש רבי יוחנן. ומכל מקום יש במדרש ערבוב שמות.}} ''' נפשי ישובב''' זה טובו של עולם הבא. ועתה אפרש המזמור על דרך פשוטו.

'''יהוה רעי''' המשכיל עצמו לשה והאל לרועה ואמר: ''' יי' רעי;''' וכיון שהוא רועה אותי

'''לא אחסר:''' דבר.