עריכת הדף "קרית ספר/גניבה/ד" (פסקה)

== א ==

'''טוען ''' טענת גנב בפקדון ונשבע משלם כפל ד' וה' כדאמר ר' יוחנן פרק הגוזל דק"ו דמה גנב משלם אף טוען טענת גנב בפקדון נמי משלם כפל ד' וה' ואי תימא מה לגנב שמשלם כפל שלא בשבועה הא היקשא היא ואין משיבין עליה דסמיכי קראי אהדדי אם ימצא הגנב הרי גנב ואם לא ימצא הגנב כמו שאמר אלא הוא עצמו גנבו וטען טענת גנב משלם והיינו בשבועה כדכתיב אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית כלומר אם לא נמצא כמו שטען והוא כבר נשבע בדבר שלא שלח בו יד מה כתיב אחריו על כל דבר פשע וגו' ישלם שנים וכדמייתי נמי במרובה דף ס"ג וממאי דהאי ונקרב לשבועה דכתיב שליחות יד למטה שבועת ה' תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו וגו' מה שם לשבועה אף שליחות יד דהכא דכתיב ונקרב בע"ה אם לא שלח ידו וגו' לשבועה. חומש ואשם לא שייכי אלא כשהודה אחר שנשבע ולא בבאו עדים וכדאמר' דק"ו דכתיב בגזל הגר והתודו את חטאתם וגו' והשיב אשמו וגו' וחמישיתו יוסף עליו וגומר כי הכא דכתיב והשיב את הגזלה וגו' או מכל אשר ישבע עליו לשקר וגו' וחמישיתו יוסף עליו וגומר. ואם שלח יד בפקדון קודם שטען טענת גנב דקמה ליה ברשותיה נתחייב בו ופטור מכפל אפילו נשבע ובאו עדים כדאמר רב ששת דק"ז דכתיב ונקרב בעל הבית וגו' אם לא שלח ידו וגו' הא שלח ידו פטור מכל הדין הזה. וכן בטענת אבדה ונשבע וחזר וטען גנבה ונשבע ובאו עדים פטור כדאמר ר' יוחנן התם משום דיצא מידי בעלים בשבועה ראשונה וטוען טענת גנב באבדה בליסטים מזויין דפוטר עצמו הוי כטוען על הפקדון ומשלם כפל כדכתיב על כל אבדה אשר יאמר וגומר כדאמר ר' יוחנן במרובה דף ס"ג ובטוען טענת גנב מוקמינן ליה להאי קרא כדאיתא התם.