עריכת הדף "פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/קה" (פסקה)

== א ==

'''ויש.''' עש"ך יש לי בכאן הרהורי דברים לכן אמרתי אשיחה וירוח לי:

'''הנה''' הר"ב הביא ב' דעות בכבישה דעה א' בסתם לאסור והוא ממהרי"ש באו"ה כלל למ"ד ד"ד בהג"ה ויש מקילין הוא דעת או"ה שם ד"ד (וט"ס ד"י) והש"ך הוסיף מלת "לציר מה שלא נזכר בהג"ה וסבור הייתי דכחדא חשיב להו מעל"ע או ציר כדי שירתיח. ואמנם מ"ש שכן משמע מהרשב"א והרא"ש והט"ו בסימן ס"ט סי"ח הוא ממ"ש דמולח בכשא"מ מה שחוץ לציר שרי כו' אני תמה דע"כ הטעם דם אינו מפעפע למעלה שהרי הב"י כאן אמ"ש טור דחתיכה חציה בציר שמן אין מפעפע למעלה כתב הב"י דלא קשיא אמאי לא מפטם היתר לאיסור (ואזיל לשיטתו בסעיף ט' ועש"ך אות כ"ח) דדם אין מפעפע למעלה אלמא דם חלוק הוא משאר איסור כחושים דהיתר מפטם להו עכ"פ ושהרי הר"ב אומר כן בסימן ע"ו ס"ב בהג"ה דאם הדגים על העופות מותרים דם אין מפעפע למעלה הרי במליחה ממש דאנו אוסרים בס' וגם אין בקיאין אפילו הכי דם חלוק הוא דאין טבעו ללכת למעלה אלא למטה או לצדדים ומוכח כן בדוכתי טובא א"כ אין ראיה כלל מדם וכדאמרן גם מ"ש הש"ך דבס"ס ע' מה שחוץ לציר מותר קשה דדם שאני דאין מפעפע למעלה:

'''עוד''' אני תמה על עצמי דוודאי הפרש גדול יש בין ציר למעל"ע דבציר יש בו ב' בחינות א' כשיעור שירתיח הוה כבוש הב' מתורת מליח כרותח כמבואר בסימן ס"ט וע' ואם כן וודאי בס"ס ע' דמה שחוץ לציר שרי אף בשהה הבשר מעל"ע ופלט כל צירו יע"ש. ואמאי לא נאסר ממליח שמבליע בס' לדידן דבמליחה עכ"פ אין בקיאין וע"כ הטעם דם אין מפעפע למעלה רק למטה או לצדדין גם בציר ודאי מה שחוץ לציר בשאר איסורין אסור דבמליחה א"א בקיאין וציר זה מליחה נמי אית ביה. וראיתי במ"י כלל כ"ב אות ט"ז כתב וז"ל הש"ך אוסר בשמן מה שחוץ לכבישה ול"נ דציר כח המלח נכנס בכל חלקי הבשר והביא ראיה ממה שכתב הב"י בסימן ס"ט עכ"ל וכוונתו ממה שכתב הב"י בשם הרשב"א כח המלח טבעו דק יע"ש ולא ידענא אמאי לא כפשוטו דציר מתורת מליחה קאתינן עליה ובשמן האיסור עכ"פ אוסר מה שחוץ לציר מידי דהוה טהור תפל וטמא מליח ונגוע בקצהו וטמא שמן עכ"פ אוסר בכל חלקי הטהור וכדאמרן:

'''וראיתי''' להכה"ג בהגהות הטור אות ד' אף דהלכה כדעה א' (גם בהר"ב נוהג זה הדין עס"י רמ"ב) מכל מקום בת"ח גילה דעתו די"מ עיקר וכתב ש"ך דבשמן במליחה אסור חוץ לציר בכבישה מותר. והעתיקו דבריו הבל"י אות ב' והבאר היטב ובין יהיה הפירוש דבציר אסור ובכבישה מעל"ע שרי בשמן זה אי אפשר כמ"ש דהש"ך מדמה ציר לכבישה ובין יהיה הפירוש דבציר וכבישה שרי זה הפך דעת הש"ך. ומה אעשה שעונותי גרמו שלא זכיתי להבין ד' הש"ך בכאן:

'''עוד''' זאת אדרוש דהר"ב סיים כמו בבישול ויש לראות בצ"ב מבואר מחלוקת ר"י ורש"י וכאן נמי בס"ד ולפי' רש"י שכפי הנראה הוא שיטת הר"ב שם אם כן בישול נמי אין מפעפע למה שחוץ לרוטב אם לא שנימא להיות כח הרוטב שולט להפליט בלוע מלמעלה למטה אבל איפכא אם איסור נפל לתוך הרוטב ומקצת חתיכה בולעת לחוץ שפיר הרוטב מוליך לחוץ ובסימן צ"ב לא משמע כן ועמ"ש בט"ז וש"ך שם ועמ"י כלל כ"ז אות י"ז באווזות שצולין ברא"ט בעקי"ן ומ"ש שם דהמחבר כאן פסק כר"י בס"ד לא ידענא דמביא רש"י ור"י ולענין הלכה בחתיכה א' חציה חוץ לכבישה במעל"ע אין אוסר וחומרא שאין מצטרף ס' למה שבתוך הכבישה (עיין או"ה למ"ד ד"ד) ובציר דין מליחה יש לו בכל הלכותיו. ובשמן באין ה"מ יש לאסור כש"ך בכבישה מעל"ע ומיהו הא לא אמרי' דהיתר כו' ובמליחה גופא עש"ך אות כ"ח ובה"מ יראה לצדד להקל. ואמנם מחתיכה לחתיכה שאצלה שמונח ע"ג יראה שאף הש"ך יודה דבשמן חוץ לכבישה אין מפליט מזה לזה וצ"ע בכל זה {{אצבע מורה}} :