עריכת הדף "פרי מגדים - שפתי דעת/יורה דעה/סו" (פסקה)

== א ==

'''חיה.''' עש"ך מ"ש דחייבים כרת ומלקות משום דהמחבר שינה וכתב אסור. אמנם מ"ש וכן כו' משמע דעל דם שליל קאי בטור לא הזכיר זה אדרבה כתב בבא בפ"ע דם שליל אסור ומשמע דאין בו כרת כדעת הרמב"ן הביאו הר"ן ז"ל בהמקשה ומ"ש הב"ח דמו אסור מדרבנן צ"ע דגם להרמב"ן דמו אסור מ"ה כדם איברים עכ"פ אלא שאין בו כרת יע"ש. ודע שיש לראות המחבר שכתב כאן ונוהג בטמאים ולעיל באמ"ה השמיט טמאים והב"ח כתב נ"מ אם נתערב דם טמאים עם דם דגים אי אסור משום דם הוה מין במינו במשהו לרש"י ולא הבינותי דא"נ משום טמא נמי הוה מין במינו דבתר שמא אזלינן ודם נקרא ועוד דאנן לא קיי"ל כרש"י וכ"ת דנ"מ אי נוהג בטמאים ובישלו הוה דרבנן דם שבישלו הא בוכרא דבטמאים תרי איסורי רביע עליה דם והוא בכרת ומילקא נמי לקי ואם בישלו לדידן אזיל איסור דם מ"ה ועכ"פ נשאר איסור טומאה שכל היוצא מטמא טמא כמבואר בבכורות ו' ב' מהטמאין לאסור צירן ורוטבן. ועיין בר"מ פ"ג ממ"א. וא"כ לא נ"מ אלא לחשוד ולנודר והיה להמחבר להביאו באמ"ה ג"כ. הפר"ח הקשה על המחבר דכאן לא הזכיר כוי דממ"נ אי חיה או בהמה ולעיל בהג"ה הזכיר כוי. ועיין פרישה אות ג' כל דם מרבינן כוי ובגמרא ר"פ ד"ש לא מרבינן ליה אלא אף כל דברייתא לאתוי כוי ומכלל ופרט נפיק ליה גם מ"ש הר"מ במ"א פ"ו ה"א וחיה בכלל בהמה שנאמר זאת הבהמה שור איל כו' ולמה ליה מהכא הא מכלל ופרט מרבינן חיה כמו שיראה הרואה שם גם מה דאמרינן בכריתות איצטריך קרא לאסור ספיקא וביומא ע"ד גם כן לא ידענא דלאו מיתורא אלא מכללא ופרטא. ודע דכוי י"ל בו ג' ספיקות חיה או בהמה או בריה בפ"ע ומש"ה צריך ריבוי דכל חלב לרבות כוי וא"ש לר"י דהלכתא כוותיה ולא אסמכתא ומ"ש הר"מ בפ"א ממ"א ובהל' ביכורים פ"ט ופ"א מהל' שא"ה דכוי ספק הוה אין סותר לכאן דבג' דברים מספקינן ומש"ה צריך קרא לרבויא דל"ת שמא חיה ושמא בריה בפ"ע ולא ממין שור וכבש ועז הוא והוה כעין ס"ס. ומ"ש הר"מ ז"ל בהל' נזירות פ"ה ולאו בתולדה אלא במצות הנהוגות בו לאו משום דקשיא ליה דאין בכוי ספק בריה בפ"ע אלא דקשיא ליה דלא מחית אינש נפשיה לספיקא כב"ה עתי"ט פ"ה דנזיר ותבין אבל כוי שאביו תייש ספיקא הוה לענין חלב דלא מקרא דכל חלב מרבינן ליה ועמ"ש סימן ס"ד {{אצבע מורה}} :